גידול שרימפס באקווריום
החזקת שרימפס באקווריומים (ננו) הופכת פופולרית יותר ויותר. בעלי החיים הם בדרך כלל חסכנים מאוד, חיים בשלווה בקבוצות גדולות יותר ויפים מאוד למראה בגלל הצבעים הרבים. גלה כאן מה חשוב בשמירה וטיפול בשרימפס.
השרימפס הנכון
כמובן, החזקת שרימפס מתחילה בהחלטה על סוג אחד או יותר של שרימפס. כיום ישנם יותר מ-100 מינים של שרימפס, שחלקם נבדלים גם בגרסאות הצבע שלהם, הודות לגידול ממוקד: מבחר גדול עבורך כאקווריסט. עם זאת, אסור לשכוח שלכל מין שרימפס יש דרישות אישיות מבחינת גידול, האכלה ודיור. לכן חשוב לא רק להיות מונחה על ידי קריטריונים ויזואליים, אלא גם לשקול כמה ניסיון יש לך בעצמך. למעשה, ישנם כמה סוגים של שרימפס שהם נהדרים גם למתחילים. הם יחסית חסרי רגישות וסולחים על "טעות יציבה" כזו או אחרת. דוגמאות לשרימפס מתחילים כאלה הם בעיקר שרימפס דבורים, אש אדומה, סאקורה ושרימפס נמר.
הסוציאליזציה
נושא חשוב נוסף באחזקה הוא מספר בעלי החיים באקווריום. ביסודו של דבר, שרימפס הם בעלי חיים חברתיים ביותר שאסור להחזיק לבד או בקבוצות קטנות: חיות כאלה מתחבאות לצמיתות או אפילו קמלות. לכן יש להחזיק אותם בקבוצות של לפחות עשרה - עדיף 15 - בעלי חיים. רק אז החסילונים מרגישים שמחים בעליל וגם מתרבים במהירות: בטבע, למשל, חיות אלפי דגימות מסוג זה של סרטנים בבריכות קטנות. אבל החשש מאוכלוסיות יתר באקווריום מופרך: שרימפס משמידים את אוכלוסייתם באופן עצמאי לחלוטין. הם פשוט מפסיקים להתרבות ולא עוצרים בקניבליזם אם החיות חולות או חלשות.
באופן כללי, אפשר להחזיק שרימפס יחד עם דגים או סרטנים אחרים, אם כי עם הגבלות: השרימפס באקווריומים קהילתיים כאלה מסתיימים לרוב כמזון לדגים. אם אתם מחפשים "שותף לאקווריום" מתאים, כדאי לכן לוודא שהדגים או הסרטנים אינם טורפים או גדולים מדי. חלזונות אקווריום או דגים קטנים יותר שמעדיפים לחיות בשכבות המים העליונות הם אידיאליים. אין להמליץ כלל על תוכנית גידול שרימפס במיכלים כאלה: הקטנים שזה עתה בקעו הם בגודל של כמה מילימטרים בלבד ולכן הם מצויים במזון - לא משנה עד כמה בני הבית יהיו שלווים בדרך כלל.
גידול שרימפס: הקפידו על תנאי הגידול
בהמשך נעסוק בשאלה "כיצד יש להצטייד באקווריום המתאים לשרימפס?", החל בערכי המים: דרישת מפלס המים תלויה, בין היתר, בשאלה האם מחזיקים שרימפס מים מלוחים או מים מתוקים. עם זאת, בעיקרון, ניתן לומר ששרימפס רבים די רגועים בכל הנוגע לרמות pH, GH ושות'. עם זאת, הם רגישים לנחושת: מספיקות כמויות זעירות של חומר זה כדי להרוג את הסרטנים. הבעיה מתרחשת בעיקר בבניינים ישנים, שלעיתים קרובות עדיין יש בהם צינורות נחושת. אם יש ספק, בדוק במי הברז עקבות של נחושת, וליתר בטחון, בדוק גם את תכולת הנחושת של דשנים, תוספי טיפול או תרופות לפני השימוש.
כשמדובר במצע הנכון, בהחלט כדאי לבחור מצע עם גרגר עדין. אם החצץ גס מדי, שאריות מזון עלולות ליפול בין האבנים, מחוץ להישג ידם של השרימפס. שם הם מתפרקים ומזהמים את מפלס המים. לכן כדאי לבחור חצץ עדין או חול אקווריום לשמירת שרימפס.
צבע המצע תלוי כמובן לחלוטין בטעמו של הבעלים. למרות זאת, הנה טיפ: אם יש לכם שרימפס בצבעים אינטנסיביים, כדאי לבחור מצע כהה. כך הצבעים יוצאים טוב יותר.
נקודה חשובה נוספת בעת שמירה על שרימפס היא מספר הצמחים באקווריום, מכיוון שאף שרימפס לא מרגיש נוח במיכל חשוף. מצד אחד הם משמשים מקום מסתור לסרטנים. זה הופך אותם לאלמנט עיצובי חשוב, במיוחד באקווריום קהילתי או כשהם מתפרקים. מצד שני, משגשגות שם אצות גידול שונות, אותן רועות בעלי החיים. כתוצאה מכך, הצמחים מהווים מקור מזון טבעי לשרימפס.
כשמעצבים את האקווריום כדאי לכן ליצור אזור שלם לשרימפס המאוכלס בצפיפות רבה בצמחים. מתאימים כאן במיוחד צמחי אקווריום עדינים כמו אזוב ג'אווה, עשב פנינה, לודוויגיה אדומה או כוכב המים ההודי. אחרון חביב, ניתן להשלים את השתילה התחתונה בצמחים צפים, המציעים לשרימפס מרחב תנועה נוסף; פרח המולים פופולרי.
מעניין: שרימפס עסוקים בחיפוש אחר אוכל כמעט כל היום. בעיקרון, הם אוכלים בדרך כלל כל מה שמגיע לפני הלסת שלהם (חלקי הפה שלהם): צמיחת אצות מאבנים ושורשים, מיקרואורגניזמים על חומרי סינון, חלקי צמחים מתים וכפי שכבר נקבע - גם בני משפחה מתים או חולים. הם לא רק מספקים את התיאבון שלהם, הם גם שומרים על ניקיון האקווריום. לכן כדאי להאכיל רק מעט ואם בכלל אז לא כל יום. כלל האצבע הוא: נותנים רק כמה שהחיות אוכלות בשעה אחת; את השאר בהחלט יש להסיר מהמיכל. אחרת המים מועשרים שלא לצורך בחומרי הזנה, שהשלכותיהם הן ערכי מים משתנים וגידול לא רצוי של אצות.
טכנולוגיה
אחרון חביב, אנחנו רוצים להתמודד עם הטכנולוגיה באקווריום השרימפס. לגבי סוג המסנן, הסרטנים אינם בררנים. בין אם מסנן חיצוני, פנימי או מחצלתי - ההחלטה היא של כל אקווריסט בעצמו. עם זאת, חשוב לאבטח את המסנן אם אתה מצפה לצאצאי שרימפס. אחרת, החיות הקטנות יישאבו פנימה וימותו במעגל הסינון. ניתן לפתור את הבעיה בקלות על ידי אבטחת פתח היניקה על פילטרים פנימיים וחיצוניים בעזרת חתיכת ספוג פילטר או טייץ דק לנשים.
גם טמפרטורת המים יכולה למלא תפקיד חשוב בשמירתם, אבל האם צריך לקנות תנור חימום נוסף בשביל זה תלוי בעיקר בטמפרטורת הסביבה ובמיני השרימפס. לדוגמה, שרימפס דבורים זקוק לטמפרטורה של סביב 20 מעלות צלזיוס: אם האקווריום נמצא בסלון, התאורה בדרך כלל מספיקה כדי לייצר את טמפרטורת המים הזו. אם זה לא מצליח או אם טמפרטורת הסביבה נמוכה מדי, אתה יכול לעזור עם גוף חימום.
