ערכי מים: טיפים לטיפול במים
באקווריסטיקה הכל תלוי בערכי המים השוררים במיכל. אם הם משתלבים עם דיירי הבריכה, הכל משגשג, אבל אם ערך אחד יצא מאיזון, כל המערכת מאיימת להתמוטט. כאן תוכלו לגלות אילו ערכים שונים וכיצד לשמור עליהם תחת שליטה.
למוצרי טיפוח האקווריום
מים הם לא תמיד רק מים
בטבע, ישנם מגוון בתי גידול שבהם יצורים מתחת למים מסתובבים. מהבחנות גסות כמו מי ים או מים מתוקים, אפשר ללכת לצעדים קטנים יותר, כמו למשל עם החלוקה ל"ריף", "מים פתוחים" ו"מים מליחים"; במקרה של מים מתוקים, אתה נתקל בקטגוריות כמו "מים שקטים" או "מים זורמים בזרם חזק". בכל בתי הגידול הללו יש למים ערכים מאוד ספציפיים התלויים בגורמים כמו השפעות אקלימיות, מרכיבים ועומסים אורגניים ואי-אורגניים.
מקרה מיוחד: פרמטרי המים באקווריום
אם נסתכל על העולם באקווריום, כל העניין הופך למיוחד עוד יותר. האגן הוא - בניגוד לטבע - מערכת סגורה, המושפעת פחות מגורמים סביבתיים ואקלימיים; הרי הבריכה נמצאת בבית ואינה חשופה לרוח ומזג אוויר. נקודה נוספת היא כמות המים הקטנה יותר: בגלל נפח המים הנמוך יותר, שגיאות קטנות, השפעות או שינויים משפיעים על ערכי המים הרבה יותר ממה שהיה קורה, למשל, באגם בגודל 300 מ"ר - שלא לדבר על בים הפתוח.
כבר מההתחלה חיוני שתבחר את הגרב של האקווריום שלך בצורה כזו שלדגים וצמחים יהיו אותן דרישות מהסביבה שלהם. לכסות יותר מדי צרכים שונים לא עובד. אם יש לכם מבחר של דיירי מיכל בעלי אותה סביבה טבעית, חשוב לקבוע את ערכי המים הנכונים לפני הכנסתם. אין חשיבות מכרעת להעתיק את סוג המים הדגם ב -100%. זה לא אפשרי באקווריום רגיל, ורוב התושבים יהיו כנראה צאצאים שלא גדלו בסביבתם הטבעית. המטרה המוצהרת היא הרבה יותר ערכי מים יציבים התואמים את צורכי הדגים והצמחים, כך שייווצר איזון ביולוגי בריא במיכל לטווח הארוך..
7 ערכי המים החשובים ביותר
ניטראט (no3)
אמוניום (NH4) ואמוניה (NH3) מיוצרים באקווריום במהלך תהליכי פירוק של, למשל, עלי צמחים מתים או צואת דגים. אמוניה רעילה מאוד. למרבה המזל, ישנן 2 קבוצות של חיידקים המטבולים חומרים אלו בהדרגה. הקבוצה הראשונה ממירה אותם לניטריט רעיל (NO2). הקבוצה השנייה, בתורה, משתמשת בניטריט והופכת אותו לחנקה לא מזיק (NO3). חנקה בריכוזים של עד 35 מ"ג/ליטר תקין באקווריום יציב ולא יזיק לדגים שלך. וזה מועיל לצמיחה של הצמחים שלך: זה מספק להם הרבה חנקן, שהם בהחלט צריכים. אבל היזהר: לריכוזים גבוהים מדי עלולות להיות השפעות שליליות. זה קורה רק לעתים רחוקות, אבל כדאי לפקוח עין על הערך הזה כדי להיות על הצד הבטוח.
ניטריט (no2)
ניטריט (NO2) יכול להפוך במהירות לסכנת חיים עבור הדגים שלך ושאר תושבי האקווריום. לכן אסור לגלות אותו באקווריום עם בדיקות מים זמינות מסחרית. אם זה יקרה, אתה צריך בדחיפות לחפש באקווריום שלך נקודות רקובות. לצמחים גוססים ודגים מתים במיכל יש השפעה שלילית מאוד על איכות המים. הסר אותם ובצע החלפת מים חלקית גדולה (כ-80%). אתה לא צריך להאכיל אותם במשך 3 הימים הבאים ולבצע החלפת מים חלקית של 10% כל יום. לאחר התקלה, בדוק את ערכי המים לפחות פעם ביום למשך 7 ימים לפחות. צפיפות גרב גבוהה מדי מהווה גורם סיכון לעליית ניטריט.
יש רק פעם אחת שבה מותרת ורצויה עלייה בריכוז הניטריט במים: שלב הריצה. לאחר מכן הערך עולה במהירות תוך מספר ימים ויורד שוב. זה מכונה "שיא הניטריט". אם כבר לא ניתן לזהות ניטריט, דגים יכולים לעבור למיכל.
ערך חומציות
אחד הערכים שבהם נתקלים הכי הרבה מחוץ לאקווריסטיקה הוא ערך ה-pH. זה מתאר את מידת החומציות השוררת בכל גוף מים. הוא מתבטא בסולם שנע בין חומצי (pH 0-<7) לבסיסי (pH >7-14). הערך הנייטרלי הוא על ערך pH של 7. באקווריום (בהתאם לגרב הדגים והצמחים) ערכים סביב נקודה זו בין 6 ל-8 הם בדרך כלל אידיאליים. חשוב במיוחד שערך ה-pH יישאר קבוע ברמה אחת. אם זה משתנה, דיירי הבריכה מגיבים ברגישות רבה ונלחצים. כדי למנוע זאת, עליך לבדוק ערך זה פעם בשבוע. אגב, קשיות קרבונט נכונה יכולה לעזור כאן.
קשיות כוללת (GH)
הקשיות הכוללת (GH) מעידה על תכולת המלחים המומסים במים - בעיקר סידן ומגנזיום. אם תכולה זו גבוהה, המים נקראים קשים, אם הערכים נמוכים יותר, המים רכים. הקשיות הכוללת ניתנת בדרך כלל ב-°dH (= דרגת הקשיות הגרמנית). זה חיוני לכל התהליכים האורגניים באקווריום ויש לפקח עליו יותר אם ברצונכם להתרבות. בדומה לערך ה-pH, חשוב כאן להתאים את ה-GH לדג.
קשיות קרבונט (KH)
באקווריום קיים גם "ערך קשיות" נוסף: קשיות הקרבונט (KH) מעידה על תכולת המימן הקרבונט המומס במים. ערך זה כבר הוזכר עבור ערך ה-pH, מכיוון שה-KH משמש כחיץ. המשמעות היא שהוא מייצב את ה-pH ומונע ממנו להשתנות מהר מדי. חשוב לדעת שקשיות הקרבונט אינה ערך סטטי. הוא מושפע מהתהליכים הביולוגיים המתרחשים באקווריום.
פחמן דו חמצני (CO2)
לאחר מכן אנו מגיעים לפחמן דו חמצני (CO2) . כמונו בני האדם, דגים צורכים חמצן כשהם נושמים ומפלטים פחמן דו חמצני כתוצר מטבולי – באקווריום זה נכנס ישירות למים. אגב, זה דומה לצמחים: הם צורכים CO2 במהלך היום ומפיקים ממנו חמצן שימושי, אבל התהליך הזה מתהפך בלילה וגם הם הופכים ליצרני פחמן דו חמצני. יש לנטר כל הזמן את ערך ה-CO2 - בדיוק כמו ערך ה-pH, כי הוא עלול להפוך לסכנה ממשית עבור הדגים, אך הוא חיוני גם עבור הצמחים. לכן יש לבדוק את כל האינטראקציה של CO2, KH ו-pH באופן קבוע, מכיוון שהם משפיעים זה על זה: לדוגמה, תנודות קטנות של CO2 מובילות לתנודות pH חמורות יותר באופן משמעותי, במיוחד כאשר ה-KH נמוך.
חמצן (o2)
חמצן (O2) הוא כנראה הערך (החיים) החשוב ביותר באקווריום, כי בלעדיו לא שורדים לא דגים ולא צמחים ולא חיידקים שימושיים, שמוציאים מזהמים מהמים. החמצן נכנס למי הבריכה בעיקר דרך צמחים (במהלך היום), פני המים וטכנולוגיה נוספת כמו אוורורים ואבני בועות.
שימוש במוצרים לטיפול במים
כעת, לאחר שבדקנו בקצרה רבה את ערכי המים החשובים ביותר, ברצוננו להסביר בקצרה כיצד ניתן לייצב ולתקן ערכים אלו באופן מעשי: דהיינו באמצעות חומרים מתקינים ומזגני מים. לדוגמה, אם אתה מסתכל על מגוון הטיפול במים בחנות לחיות מחמד, ישנן תרופות מסוימות לכל ערך מים שאמורות להחזיר אותו לערך האידיאלי. חשוב להדגיש שהם יכולים לעזור רק במידה מסוימת: אם, למשל, היחס בין נפח המיכל וציר הדגים אינו נכון, גם מזגני המים הטובים ביותר אינם יכולים לתרום לאיזון הביולוגי בטווח הארוך.
זה לא אומר שמתקן ומזגני מים הם לא כלים שימושיים: רק צריך להשתמש בהם בזהירות. לכן, כמתחילים באקווריסטיקה, כדאי קודם כל להתמודד עם נושא ערכי המים בראש שקט לפני שתלהטט באופן קבוע עם מזגני מים שונים לאחר מכן על מנת להגיע לערכי מים אידיאליים.
