מחקרים אחרונים: כלבים מרגישים כמו בני אדם
לא היה לפני כל כך הרבה זמן שהמדע פשוט הכחיש שלבעלי חיים יש את היכולת להרגיש. היום אנחנו יודעים שזה שונה מאוד. בעלי חיים יכולים להרגיש. ולא רק את קרובינו הביולוגיים הקרובים ביותר, הקופים הגדולים. התכונה של היכולת לפתח רגשות כבר הוכחה בדגים. אפילו לרכיכות יש רגשות, כמו כשהלובסטר נזרק בחיים למים הרותחים. לכלבים ולחתולים שלנו אפילו חיי רגש מפותחים מאוד. אנחנו אוהבי הכלבים והחתולים מרגישים את זה בכל יום. אצל כלבים, זה נחקר כעת יותר ויותר מקרוב על ידי המדע.
איך נזהה את הרגשות של כלבים?
כלבים מראים לנו את רגשותיהם. אבל איך אנחנו אמורים באמת לדעת מה הם באמת מרגישים? כלבים לא יכולים לדבר על זה כמו בני אדם. אז נשאר פתוח מה חש התחש בפנים כשהוא מרכך את ליבנו במבטו הנאמן. המדע מצא גישות שונות לחיינו הרגשיים. השיטות פותחו בתחילה עבורנו, בני האדם. עם זאת, הם עובדים באותה מידה על כלבים. הצלחנו למדוד את הדחפים החשמליים הנובעים מעבודת המוח שלנו במשך זמן רב מאוד. או שאנו מודדים את השינויים בהתנגדות העור שלנו. גלאי שקרים, למשל, עובדים בשיטות כאלה. פעימות הלב הן גם אינדיקטור של רגשות.
מכשירי המדידה כשלו בבולדוג
בסוף שנות ה-20 ביצע הפסיכולוג האמריקאי וויליאם טי ג'יימס מדידות מקיפות בכלבים מגזעים שונים. הוא חקר את גלי המוח והרפלקסים שלהם. בדרך זו הוא הצליח לבצע סיווג מדויק למדי של גזעי כלבים לסוגים פסיכולוגיים שונים. בבולדוג האנגלי היה אפקט מדהים. קודם כל, הבולדוגים הראו ערכים נמוכים ביותר. לאחר התרגשות, הערכים עלו כל כך גבוה תוך שניות עד שקנה המידה של מכשירי המדידה כבר לא הספיק. וכך מכירים המאסטר והאדון את הבולדוג שלהם. הוא כנראה יכול להירדם על הספה ואז, כשהפעמון מצלצל, לירות כמו טיל לעבר הדלת בבס רועם. כל מה שנמצא על השביל הישיר מתהפך. לאחר שה"סכנה" נגמרת, מקשיבים לספה שוב תוך שניות כאילו כלום לא קרה.
המדע מגלה מחדש את הכלב
במשך זמן רב גם המדע סביב הכלב נרדם. זה השתנה באופן קיצוני בשנים האחרונות. השיטות המודרניות ביותר משמשות כיום כדי להסתכל הרבה יותר מקרוב על הכלב. זה נכון במובן האמיתי של המילה. הביולוג ההונגרי אדאם מיקלוסי והפסיכיאטר האמריקאי גרגורי ברנס בודקים כלבים באמצעות טומוגרפיה. אז אתה יכול לראות את המוח בעבודה. למעשה, פעולתם של מוח האדם והכלב כאחד מציגה קווי דמיון בולטים. וזה גם מראה את הקרבה הרגשית של שני המינים באופן אובייקטיבי למדי. כאשר אדונים או פילגשים רואים את הכלב שלהם, אותם אזורי מוח הופכים פעילים כמו כשהם רואים את ילדיהם שלהם. זה אותו דבר עם כלבים, גם אם הם מריחים רק את האדון או המאהבת שלהם. גרגורי ברנס הצליח להוכיח זאת בשנת 2017 באמצעות ה סרטי fMRT שהופקו עם הטומוגרפיה שלו. אם אתה רואה אדם זר או כלב זר, האזורים האלה נשארים לא פעילים. פעילות מוחית אופיינית מתרחשת רק אצל עמיתו המוכר של האדם, שהתייקר ללבו.
מרכז התגמול והביטחון
אזור זה, שהופך להיות פעיל כשאתה רואה את הכלב שלך, הוא גרעין הקאודאט. זה נחשב למרכז התגמול והאמון. הדבר המעניין הוא שכאשר הכלב שלך מסתכל עליך, גם הגרעין הקאודי שלו קופץ. מדידות אלו של פעילות המוח תואמות את הרגשות שלנו שמותר לנו לחוות עם הכלבים שלנו על בסיס יומי. זו תחושה יפה של אינטימיות הדדית. אז אנחנו לא מדמיינים את זה. כן, עכשיו אנחנו יודעים שהכלב שלנו מרגיש אותו הדבר.
הורמונים כמו אוקסיטוצין
עם זאת, מדידות fMRI אלו אינן הדרך האובייקטיבית היחידה לגשת לרגשותיהם של בני אדם וכלבים. היום יש לנו תובנה לגבי תפקוד ההורמונים ויכולים למדוד אותם בקלות. ההורמון אוקסיטוצין, הנחשב להורמון הקשר, מוכר היטב. למעשה, יש לו את ההשפעה הזו רק במעגל קטן של מקורבים. אוקסיטוצין חשוב במיוחד בכל היונקים שצריכים לגדל את הצעירים שלהם לאורך תקופה ארוכה. ראשית, זה מקדם את הקשר בין ילדים לאמהות והופך אותנו לסובלניים יותר לדברים מעצבנים כמו בכי של תינוק. עם אוקסיטוצין אנו רואים שוב את אותן השפעות כמו בפעילות המוח. עליית רמת האוקסיטוצין נמדדה, למשל, כאשר מברכים מאסטרים או פילגשים וכלבים שלהם. והנה שוב בשני הצדדים באותה מידה. אז זו שמחה אמיתית על חברים. יש גם מקבילה תואמת. כלבים יכולים לקנא אפילו כמונו. זה נודע ב-2014.
חשיבות לטיפול במחלות נפש
חוקרים חוקרים כעת קווי דמיון כאלה בין שני מינים, שהם תכונה מיוחדת של ממלכת החיות, באמצעות הגנים. מרגשים במיוחד הם מקטעי הגנים שהשתנו במהלך תהליך הביות מזאב לכלב, שהפכו את זאב הבר לחבר, לעבודה ולשיתוף פעולה של בני אדם. לשם כך בודקים את ההבדלים הגנטיים בין גזעי הכלבים השונים. ב"ועידת המדע הכלבים" הראשונה בפיניקס/ארה"ב, דיווחו הפרופסור בהרווארד אלינור קרלסון ועוזרת הפרופסור שלה קתרין לורד על מצב המחקר הנוכחי. מאגר גנים ענק לזאבים, כלבים וגזעי כלבים מוקם בימים אלה בהוצאות כספיות גדולות. המטרה היא לפתח דור חדש של תרופות פסיכוטרופיות לבני אדם, שהשפעתן אמורה לפעול על ידי הפעלה או השבתה של קטעי גנים מוגדרים בצורה מדויקת מאוד (SNP). רוצים לזהות את חלקי הגנים האלה על ידי בדיקת הכלבים. זה הגיוני רק אם בני אדם וכלבים דומים מאוד מבחינה נפשית. אפשר רק לקוות שהכלבים שלנו לא ישמשו אז לבדיקת התרופות הפסיכוטרופיות החדשות.
חברתי ורגשי
קווי הדמיון המדהימים הללו בין שני מינים היו הבסיס לכך שבני אדם וזאבים יכולים להתאחד בכלל. כך אנחנו מחוברים על ידי 30,000 שנים טובות של חיים ועבודה ביחד, זמנים טובים ורעים. ביולוגים התנהגותיים נותנים לנו אינדיקציה נוספת לקשר המיוחד הזה. חוקרים מוינה בראשות פרופסור לודוויג הובר הראו שכלבים יכולים להבחין בביטויים רגשיים אנושיים, כמו כעס ושמחה, טוב יותר מכל חיה אחרת שאינה אנושית. כלבים עדיין היו מסוגלים לעשות זאת כשהתמונות נחתכו. כאן הם היו אפילו טובים יותר מאיתנו, בני האדם בעצמנו. כלבים משנים בכוונה את הבעות הפנים שלהם כדי לרכך אותנו, בני האדם. יש לך את הנביחות פותח כדי לתקשר איתנו בני האדם. כלבים יודעים ומכבדים את הכללים של בני האדם. הם גם הפכו לחלק רגשי מהמבנה החברתי שלנו. לכן אסור לנו להאניש את הכלבים שלנו. אבל אנחנו יכולים לעבור איתם את חיינו בצורה יותר חסרת עכבות ומוכרת. הם מרגישים במובנים רבים כמו אנו בני האדם.
