אריק קסלס: כלב שחור סודי
תמונות משפחתיות מוצהבות ונשכחות מזמן של זרים מוחלטים - מה שאנשים אחרים מחשיבים כחסר ערך הוא התשוקה הגדולה ביותר של אריק קסל. המפרסם, האמן והיחצן ההולנדי גולש בשווקי פשפשים ועתיקות ברחבי העולם כדי למצוא תמונות מתקופות עברו. כך הוא הציל כ-150,000 אלבומים מהשכחה בשנים האחרונות. מה מושך אותו בתצלומים הישנים? חוסר השלמות של התמונות, התקלות הטכניות ומעל לכל הסיפורים של הגיבורים האנושיים - וכמובן גם של החיות.
מר קסל, יש לך תחביב יוצא דופן!
אה, אני לא באמת חושב כך. תמונות תמיד עניינו אותי. אבל לא האומנות לצלם אותם בעצמך. אני רואה את עצמי יותר כאספן ואוצר שעוסק בדימויים ובצילומים.
בוא נדבר על אחת התגליות הכי יוצאות דופן שלך, הכלב השחור.
לפני כעשר שנים טיילתי בוקר אחד בשוק פשפשים בניו יורק וראיתי אלבום תמונות שמיד עניין אותי. למרבה הצער, גבר אחר גם היה אחרי זה והתמקח עם המוכר על המחיר. עמדתי מאחוריו והבטתי מעבר לכתפו באלבום. אני עדיין זוכר בדיוק איך חשבתי: אני בהחלט חייב לקבל את התמונות האלה. למזלי, עשרת הדולרים לאלבום הישן היו יותר מדי עבור המתעניין – ומיד קפצתי על זה.
מה אפשר לראות בתמונות?
בכ-80 אחוז מהתמונות - לא משנה אם הן צולמו בגינה, על הספה או מול קיר לבן - ניתן לראות משהו שחור. אפשר לתהות: אשליה אופטית, רוח רפאים או חיה? במבט ראשון לא יכולתי לדעת - וזה עורר בי סקרנות. אבל כשבדקתי את התמונות יותר מקרוב, הייתי בטוח מהר: המתאר המסתורי הוא כלב שחור, אני חושד בשפיץ.
ומה בדיוק כל כך מרתק אותך בתצלומים המבשרים המבשרים האלה?
אני מוצא שזה די מדהים כמה תשוקה, סבלנות והתמדה ניסו בעלי הכלבים - אם לשפוט לפי בניית הבתים זוג אמריקאי - לתאר את חיית המחמד האהובה שלהם במשך שתים עשרה שנים. ללא הצלחה! אם שמים את התמונות הרבות זו לצד זו, כפי שעשיתי בזמנו, בכל הסיטואציה יש משהו כמעט מסתורי. וזה תמיד מצחיק: למשל התמונה שבה האיש מלטף כתם שחור ענק. או כזה שגברת הבית מתייצבת עליו ליד משהו בלתי ניתן להגדרה. ובל נשכח את התצלום, שמראה אותה מנהלת שיחה מונפשת עם מה שנראה כמשולש אפל.
זה גם קצת מפתיע שבני הזוג לא למדו מטעויות הצילום שלהם אחרי כל כך הרבה שנים, לא?
קצת, זה נכון. אבל בדיוק על זה אני שמח. אחרי הכל, כל אחד יכול לצלם תמונות מושלמות מהסוג שרואים בשפע באינסטגרם ובפייסבוק בימים אלה. הרבה יותר מרגשות הן תמונות אותנטיות כמו אלה. תמונות שמספרות סיפור.
ואיזה סיפור הם מספרים על הכלב השחור?
אחד משני חובבי בעלי חיים מוחלטים. אולי הילדים של בני הזוג כבר עזבו את הבית, או שהם היו חשוכי ילדים. אבל דבר אחד בטוח: הכלב היה אהוב מאוד ושיחק את התפקיד הראשי המוחלט בחייהם של השניים. ובשלב מסוים הם גם הצליחו לצלם את יקירתם. המצחיק הוא: גם האירוע הזה נבע מטעות. כי בתמונה שמראה את הכלב בגינה מול הבית אפשר סוף סוף לראות את פני החיה. אבל רק בגלל שהתצלום נחשף יתר על המידה.
ישנן תמונות נוספות של הכלב השחור בספרו של אריק קסל "בכמעט בכל תמונה #9", שניתן להזמין ישירות מהאמן: http://www.kesselskramerpublishing.com/")
