אי ספיקת כליות בחתולים
הודות לטיפול היום - תזונתי ורפואי כאחד - לא כל כך נדיר שחתולי בית בטיפול בבני אדם מגיעים לתוחלת חיים של 20 שנה ואף יותר.
אף על פי כן, חלק לא מבוטל מאוכלוסיית החתולים המבוגרים סובלים ממחלות כרוניות בעיקר - מעל לכל מה שנקרא אי ספיקת כליות כרונית בחתולים (CRF).
בטקסט הבא אני רוצה קודם כל להסביר לכם מה בעצם מסתתר מאחורי המונח הזה, אחר כך איך ובאיזה אמצעים אפשר לזהות אותו ואיך יכול להיראות טיפול מבטיח.
אז מה זה אומר? אי ספיקת כליות בחתולים?
במבט מפוכח הוא מתאר חוסר תפקוד של האיבר - כאן הכליות, שלכל יונק יש שני חלקים מהם.
התפקיד העיקרי של הכליות הוא ניקוי רעלים של כל אורגניזם. צריך לדמיין שבכל זמן בחיים מצטברים חומרי פסולת במחזור הדם. כדי למנוע מה'פסולת' הזו להצטבר בגוף, הכליות משולבות בכל זרם הדם. הם פועלים כמסנן אמיתי - בדומה לרשת דייגים. חומרים שיהיו רעילים לאורגניזם בטווח הארוך (אנחנו מדברים כאן על מה שנקרא 'חומרי שתן') מסוננים מזרם הדם ומאוחסנת זמנית יחד עם מים בשלפוחית השתן - אם היא מלאה מספיק, היא מתרוקנת כלפי חוץ.
יחד עם זאת, חשוב לשמור על חומרים חשובים (מעל כל החלבונים החיוניים) בזרם הדם ולהגן עליהם מפני סינון.
כמובן שלכליות יש גם 'משימות משניות' נוספות, הכוללות, למשל, את ייצור ההורמון אריטרופואטין יוצר הדם (הידוע בכינויו EPO). זה התפרסם במשך עשרות שנים של שימוש לרעה בסמים בספורט מקצועני. משמש במיוחד ברכיבה על אופניים להגברת הביצועים מכיוון שהוא מוביל להובלת חמצן משופרת משמעותית בדם. אם המחסור נמשך, לעומת זאת, אי ספיקת כליות מובילה לרוב לאנמיה בולטת יותר או פחות [אנמיה].
תפקודים אלו ואחרים מופרעים במקרה של אי ספיקת כליות. בהתאם למידת ההפרעה או הפגיעה בתפקוד הפרט, המטופלים יכולים להראות תסמינים שונים המצדיקים חשד.
מהם התסמינים של אי ספיקת כליות בחתולים?
ללא ספק התסמין השכיח ביותר איתו מוצגים מטופלים שנפגעו בייעוץ בפועל הוא צריכת נוזלים מוגברת במידה ניכרת - במקביל מועברות כמויות גדולות של שתן. באמצעות מנגנון רפלקס זה, האורגניזם מנסה לדלל את חומרי הפסולת המצטברים באמצעות שטיפה מאסיבית ובמקביל לשטוף אותם החוצה דרך הכליות הפגומות - נאמן למוטו 'הרבה עוזר הרבה'... למרבה הצער זה לא המצב.
ניתן להבחין בתסמין מרכזי זה בצורה מרשימה למדי אצל חתולים מקורה - כיצד הם שותים כמויות גדולות של מים, בדומה למחמם זרימה, ואז מפרישים אותם שוב זמן קצר לאחר מכן. בחתולי חוץ
, לעומת זאת, סימפטום זה לרוב אינו מורגש במשך זמן רב. זה עלול להוביל לפרוגנוזה גרועה יותר מכיוון שהטיפול לא יתחיל עד מאוחר יותר.
חולי כליות רבים יורדים מהר מאוד במשקל ומציגים פרווה מדובלל ולא מטופח. לעתים קרובות הם נראים חסרי אונים ונסוגים.
אם חומרי השתן מצטברים בגוף בשלבים מתקדמים, הם מופקדים באופן פרופורציונלי בכל הריריות - למשל באזור הפה והגרון.
אתה יכול להריח את המשקעים האלה בצורה מאוד ברורה - זה לא רקוב כמו למשל במקרה של בעיות שיניים, אלא ממש חריף וריחות של אוריאה ואמוניה - כלומר כמו שתן.
מסיבה זו, החולים שנפגעו בשלב זה באמת מרגישים 'חולים' - זו גם הסיבה שלעתים קרובות יש לחולי כליות כל כך מעט תיאבון וגם להקיא בתדירות גבוהה יותר - אם עם קיבה מלאה או ריקה.
לחתול שלי יש אי ספיקת כליות. מה עכשיו?
אם יש דיווח מקדים מתאים עם תסמינים מתאימים (גם אם חלקית), אבחון נוסף הוא שיטת הבחירה. זה מורכב מבדיקת דם ואולי מדידת לחץ דם נוספת.
כאשר בודקים את פרמטרי הדם, הדגש הוא על מדידת חומרי השתן - אם הם גבוהים מדי, ניתן להסיק מהם מסקנות ובמידת הצורך לקבוע פרוגנוזה זהירה.
במקרה של פרופיל כליות, מה שנקרא SDMA מתאים לערך הגילוי המוקדם, שלרוב יוצא מתחום הייחוס מוקדם יותר ממה שמראים הפרמטרים 'אוריאה' ו'קריאטינין', שנקבעו כבר עשרות שנים.
גם ערך הפוספט תורם לפרוגנוזה, שכן מצד אחד הוא אמור להיות מופרש גם בשתן ומצד שני תורם משמעותית להתפתחות בחילות במידה והריכוז מתאים.
עם מה שנקרא ערך UPC, ניתן להשתמש בדגימת שתן כדי לקבוע כמה חלבון אובד דרך הכליות.
קביעת לחץ הדם מביאה ערך אבחוני נוסף, שכן הממצאים הרלוונטיים יכולים לשמש להתערבות מהירה וספציפית על מנת לשפר שוב את קצב הסינון.
תכנית הטיפול מבוססת על מספר עמודי תווך, שלעיתים מיושמים באופן חלקי או מלא בהתאם לדרגתו ומצבו של המטופל:
עמוד 1 מייצג טיפול עירוי, שבו תמיסת מי מלח סטרילית ניתנת למטופל מדי יום כדי לשטוף את הכליות ולדלל את החומרים בדרכי השתן - בדרך כלל בשימוש בשלבים מתקדמים כאשר המטופל שותה מעט מדי.
עמוד 2 עוסק בהורדת לחץ הדם כך שלכליות יהיה יותר זמן לסנן רעלים. זה נעשה עם מה שנקרא מעכבי ACE (למשל בנזפריל), שמרחיבים מעט את קוטר כלי הדם ובכך מאטים את זרימת הדם. אפשרות חדשה משמעותית היא שימוש בסארטנים כמו החומר הפעיל 'טלמיסארטן', המונע גם איבוד חלבונים דרך הכליות.
עמוד 3 מורכב מתזונה דלה ככל האפשר בחלבון (מעט חלבון גולמי) - הדבר מתאים להפחתה משמעותית בשיעור הבשר במזון. גם אם זה נשמע לא הגיוני עבור טורף כמו החתול, זהו חומר בנייה חשוב מכיוון שתוצר הפסולת 'אוריאה' נוצר כאשר החלבונים הנצרכים מעובדים. עם זאת, מכיוון שלא ניתן לסנן את זה מזרם הדם במקרה של אי ספיקת כליות, תזונה כבדה בבשר פועלת אז כמו מאיץ אש. עם זאת, הבעיה הגדולה ביותר היא קבלת המזון הדיאטטי, שלמרבה הצער זוכה לעתים קרובות לבוז מכיוון שהחלבון הגולמי הנמוך עד ללא חסר גם נושאי טעם רבים.
האכלה עם מה שנקרא מזון רטוב או רטוב תמיד עדיף על מזון יבש כאשר אובחנה אי ספיקת כליות על מנת לקדם ספיגת נוזלים... כמובן רק אם החולה מקבל זאת, כי "אסור שהרעבה תהיה אופציה".
עמוד 4 הם מעכבי פוספט או קושרים. תכשירים אלו ניתנים דרך הפה כאשר הפרשת הפוספט דרך הכליות אינה מובטחת עוד וניתן למדוד אותו בדם ברמות גבוהות בהתאם. הקשירה יכולה לשפר משמעותית את קצב הפרשת הפוספט והקבלה בדרך כלל די טובה כל עוד המטופלים עדיין אוכלים טוב.
עמוד 5 מתאים להומאופתיה. בנוסף לתכשיר 'Renes viscum', יש לציין כאן את מה שנקרא SUC עם תרופות מורכבות. זהו טיפול משולב עם Solidago + Ubiquinone + קו-אנזימים. ככלל, הפרוטוקול משמש כתוספת.
מהי הפרוגנוזה לאי ספיקת כליות בחתולים?
בניגוד לאי ספיקת כליות כרונית, סיכויי ההחלמה בצורה החריפה גרועים משמעותית. עם זאת, זה מתרחש בעיקר באמצעות הרעלה עם חומר נגד קפיאה או חבצלות ויכול להשפיע על כל גיל.
כפי שהשם מרמז, המהלך שלהם הוא בדרך כלל הרבה יותר דרמטי ויכול להוביל למוות תוך מספר ימים או אפילו שעות - למרבה הצער אפילו בטיפול.
עם זאת, אי ספיקה חריפה של הכליות יכולה לפעמים להתחדש טוב יותר מהקורס הכרוני התכוף הרבה יותר... בתנאי שהטיפול באמת התחיל מוקדם מאוד.
לבסוף, אני רוצה לציין שאם החתלתול שלך מראה כמה או אפילו רק אחד מהתסמינים שתוארו לעיל, אנא פנה לווטרינר שלך במהלך הייעוץ הבא.
מגיל 7 בערך, לדעתי, גם הגיוני לעשות בדיקת דם לחתול פעם בשנה - פשוט כדי שלא תפספס כלום, כי לצערי חתולים הם אלופי עולם בהסתרת תסמינים. לכן, אם יש ספק, נא לא לחכות זמן רב ולבזבז זמן חשוב על ידי התבוננות.
