חזירי ניסיונות מעסיקים קשישים בתקופות קורונה
חמותי גרה איתנו. לא באותו בית אלא באותו מגרש. לפני שנתיים היא עברה אלינו מהצפון לפרנקוניה העליונה הנעימה וממש פרחה כאן שוב. כי היא סוף סוף לא לבד אחרי מותו של חמי. כי זה יכול להיות שימושי כאן איתנו ומקל עלינו מאוד בחיי היומיום. בתמורה, היא יודעת שמישהו תמיד שם בשבילה. היא בת 85. אנחנו מתראים כל יום. יותר בהרבה לאחרונה, ובמשך שבוע רק מחלון לחלון, כי לבת שלנו קצת קר. סבתא לא מודאגת כי היא אומרת " שרדתי יותר גרוע". בכל זאת, אני רוצה לנהוג באחריות. קשישים רבים הם כמו סבתא שלנו. אתה לבד הרבה בתקופות קורונה. אבל כמה קשישים בודדים בתקופה קשה זו לא?
קשישים צריכים עבודה משמעותית
בדיוק כשהחלטנו לבודד את עצמנו מסבתא לא מעט זמן, הגיעה קריאה מהשכנים. הם שאלו אם נוכל להאכיל את שפני הניסיונות שלהם מכיוון שהם היו רוצים לפרוש לבית סוף השבוע שלהם הרחק מקורונה וכל החדשות על כך. הרגשנו שזה מזל, כי זו משימה שסבתא שלנו שמחה לקחת על עצמה. כשהצענו זאת לשכנים שלנו, הם התלהבו והתקשרו ישירות לחמותי. כמה היא הייתה מאושרת! מעתה היא ניגשת כל יום לגינה של השכנה. משפחת מירי בת חמש נפשות שוכנת על המרפסת המקורה שלה ברפת מבודדת עם מתחם חיצוני שנבנה בעצמו. היא מוודא שלמיריות יש חציר טרי מספר פעמים ביום. כמו כן נקטפים עלי שן הארי הראשונים, וכן שאריות דשא טריות וירקות מהמטבח. הקטנטנים מקבלים ממנה חטיף פירות פעם ביום. ובמהלך שיחת הטלפון בערב שלנו, היא מספרת לי שהיא נוסעת מחר באוטובוס כדי להביא חטיפים לערבלים.
"אני מקווה שהם לא ישמינו מדי", אני חושב לעצמי, אבל אני שמח שיש לה עבודה כל כך נחמדה לטפל בחיות של השכנים. זה מקל עליה את התקופה המוזרה הזו, וכבר הבנתי איך לבקש סליחה מהשכנים על שהכניסו את החזירונים לדיאטה.
היום ראיתי את סבתא הולכת שוב ומהחלון הפתוח יכולתי לשמוע אותה מדברת עם החברים החדשים שלה. היא לא זוכרת את השמות שלהם, הם באנגלית, אז היא המציאה את השמות שלה. ארנה והילדה.... את השאר לא הבנתי. אני חושב שגם פול היה שם. היא משכה כיסא גן אל המתחם ומספרת לבעלי החיים הקטנים סיפורים על כמה זה קשה, אבל זה גם יעבור. ובזמן שהיא מטאטא קצת קקי, היא מספרת על המעבר שלה לכאן, כמה היא אוהבת את זה כאן, אבל גם איך היא פחדה בהתחלה לעזוב את הבית והחברים שלה מאחור. אבל עכשיו היא שמחה להיות עם משפחתה. היא אומרת להם:
המשפחה שלך תחזור בקרוב, אז אתה לא צריך לדאוג. עד אז, אני אשמור בך היטב.
בעלי חיים טובים לנפש
יש לי מצפון רע כי אני עומד בחלון ומקשיב - אבל אני לא יכול להתאפק. אני שוב מוקסם מכמה חיות טובות לנפשנו. ואני אסיר תודה כי הרגע הבנתי שסבתא נמצאת בחברה טובה עם שפני הים. היא בטח הולכת לשם פעמיים או שלוש פעמים יותר ממה שצריך, אבל מה לעזאזל. החריקה נשמעת כאילו גם החזירים תמיד שמחים.
סבתא שלנו חוותה הרבה. היא סבלה זמנים קשים ועבדה קשה כל חייה. היא מאוד גמישה במשך 85 שנותיה ומתמודדת בצורה מפתיעה עם הכאוס היומיומי שלנו. זה נהיה קשה רק כשמונעים ממנה משימות שכבר מזמן הפכו לשגרה עבורה. ואז היא מרגישה במהירות חסרת תועלת ומאבדת את האנרגיה שלה. במיוחד עכשיו כשהמפגשים הבכירים שלה מבוטלים וגם הקפה השבועי שלה עם חבר חדש לא קורה.
חיות מחמד וקשישים מהווים קהילה בעלת ערך
אני חושב שקשישים במיוחד צריכים להרגיש שהם צריכים. ועכשיו, כשאנחנו צריכים לבודד את עצמנו ממנה, שפני הים זקוקים לה. הם מעלים חיוך על פניה ומעסיקים אותה די בו זמנית. אני מבין למה יש בתי אבות שמחזיקים בוגרנים, למשל. המתקדמים מאוד מאפשרים אפילו להחזיק חיות מחמד או לבקר חיות מחמד, מכיוון שכיום ידוע שחיות מחמד טובות במיוחד לקשישים בודדים ושיטיים ומפחיתות משמעותית את הסיכון לדיכאון. אני חושב שמתפתחת ידידות אמיתית בין סבתא שלנו לשפני הים. אני מקווה שהיא עדיין תוכל לבקר אותם כשהשכנים שלנו יחזרו.
הקורונה נותנת לי רעיונות
שוב משבר הקורונה מעורר בי שרשרת חיובית של מחשבות. אני כבר מדמיין איך אני יכול להשתמש בסבתא אפילו טוב יותר בעתיד כשזה מגיע לטיפול בכלבים שלנו. חברה שלי חושבת שזה כל כך נהדר שהיא ביקשה מסבתא שלנו לשמור על הארנבים שלה בחופשה. בתנאי שהחג יכול להתקיים. מי יודע, אולי השמועה תתפשט.
אני חושב שזה רעיון טוב לערב את החברים הוותיקים ביותר בחברה שלנו בטיפול וטיפוח של חיות המחמד שלנו. אולי יש לך מישהו שאתה יכול לסמוך עליו עם חיית המחמד שלך, או אולי מישהו בשכונה שלך שנמצא לבד וישמח להאכיל את חיות המחמד שלך או סתם לבלות איתם כמה דקות. יצירת קרבה בזמן ללא מגע!
