חוחי זברה: ציפורים חברתיות למתחילים
חוחית הזברה היא ציפור קלה יחסית לטיפול, שניתן להחזיק כחיית מחמד גם על ידי מתחילים. כאן תוכלו לברר הכל על מקורם ותנאי השמירה של חוחי הזברה.
מאפיינים
שם: חוחיית זברה (Taeniopygia guttata)
מוצא: אוסטרליה, איי סונדה
משפחה: חוחיות (Estrildidae)
גודל: בערך. 10-11 ס"מ
משקל: כ. 10-12 גרם
צבע: לבן, אפור, בז'; זכרים עם סימני זברה ולחיים כתומות.
תוחלת חיים: כ. 5-7 שנים.
שמירה: בקבוצות
תיאור ומקור
חוחיות זברה (Taeniopygia guttata) ילידים באוסטרליה ובאיי סונדה. חוחיית הזברה מאיי סונדה נקראת גם חוחית הזברה של טימור. הציפורים התוססות הן תת-מין של חוחיות והן חיות מחמד פופולריות במיוחד בגלל כישורי השיר שלהן. באסיה, החיות היפות נשמרו כציפורי נוי כבר בשלב מוקדם. אי אפשר לומר בדיוק מתי ציפורים נודעו כחיות מחמד באירופה. עם זאת, חוקר הצפרות הצרפתי הידוע Vieillot כתב על חוחית הזברה בתחילת המאה ה-19.
חוחית הזברה מקבלת את שמה מהרצועה הרוחבית השחורה והלבנה מתחת למקור האדום, על השד ועל נוצות הזנב. בינתיים, בעלי החיים גדלים בצבעים שונים, עם כמעט 100 גזעים שונים. תכונה מיוחדת הן הלחיים הכתומות של הציפורים. הנקבות, לעומת זאת, הן בעלות מראה לא בולט יותר. הם בדרך כלל פשוט בצבע לבן, אפור או בז'. ציור הזברה והתפוז חסרים.
דרך חיים
חוחי הזברה מעדיפים לחיות בערבות הדשא, אך רצוי ליד מקורות מים. כאן הם פיתחו שיטה מעניינת להגן על עצמם מפני אויבים בזמן השתייה: הם מוצצים את המים עם המקור ואז עפים מיד הלאה. אז הם אף פעם לא נשארים זמן רב מדי בנקודת שתייה ואינם נותנים לציידים שלהם נקודת התקפה. מכיוון שחוחית הזברה חיים באזורים יבשים למדי, הם מאוד מתאימים: במידת הצורך, הם יכולים לשרוד מספר שבועות ללא מים.
בטבע החיות התוססות חיות בלהקות גדולות. זו הסיבה שחוחית זברה מבויתת מרגישה בנוח רק בקבוצות. הם מתקשרים באמצעות צלילים, אם כי יש להם רפרטואר קטן בהרבה מאשר, למשל, כנריות. רק חוחי הזברה הזכרים שרים במהלך החיזור, אחרת הציפורים מתקשרות באמצעות קרניים, טרילים או פטפוטים. השיר ותבנית הנוצות משמשים להכרה. מדענים מצאו גם שבניגוד לדעה הרווחת שציפורים לא יכולות להריח, לחוחי הזברה יש קולטני ריח המאפשרים להם לזהות את קרובי משפחתם.
חוחי הזברה בונים את הקינים שלהם כשניים עד שלושה מטרים מעל פני האדמה בשיחים או בשיחים. לחוחי הזברה אין עונת רבייה קבועה. הם מזדווגים כשהתנאים נוחים ויש מספיק מים, למשל. הנקבה מטילה כחמש ביצים בכל עונת רבייה. בני הזוג מטפלים בצאצאים ביחד.
הציפורייה המתאימה לחוחי הזברה
החוחיות הזברה המוחזקות כחיות מחמד הן בעיקר צאצאי חוחית הזברה האוסטרלית (Taeniopygia guttata castanotis). הם קלים יחסית לטיפול ולכן מתאימים גם למתחילים. מכיוון שבעלי החיים התוססים הם חברותיים מאוד, עדיף להחזיק אותם בקבוצה גדולה יותר, לפיה אתה אמור לקבל בערך אותו מספר של זכרים ונקבות. כמקלט לציפורים מתאימה ציפורייה בשטח רצפה של לפחות 120X60 ס"מ (לעד שלושה זוגות) ובגובה של מטר אחד לפחות. הציפורייה חייבת להיות מוגבהת, כ-80 ס"מ מעל פני הקרקע. אם אינך יכול לתת לחוחי הזברה שלך מעוף חופשי, הציפורייה צריכה להיות בעלת שטח רצפה של 2 מ"ר וגובה של 2 מטרים (למקסימום של 20 בעלי חיים).
הכלוב צריך להיות ארוך וצר ולא מרובע כדי לספק מספיק מקום לטיסה. בנוסף, צד אחד חייב להיות אטום. עדיף לצייד את הכלוב עם מוטות העשויים מענפים טבעיים. באופן אידיאלי, כל החיות יכולות לשבת אחת ליד השנייה על המוט. מרווחים את הענפים מספיק רחוק כדי שהחוחיות הזברה יצטרכו לעוף כדי להגיע אליהם. בנוסף, הציפורים זקוקות לאמבטיית חול. כדאי גם לעשות להם אמבט מים בערך פעמיים בשבוע.
בבחירת המיקום כדאי לוודא שהכלוב אינו חשוף לטיוטה. כדאי גם להימנע מתנודות טמפרטורה. טמפרטורה של 20-25 מעלות צלזיוס היא אידיאלית. חוחי הזברה שלך צריכים 10-14 שעות של אור ביום. עם תאורה מלאכותית, ודא שלמנורות יש רכיב UVA ו-UVB ושאתה יוצר שלבי דמדומים מלאכותיים. באופן עקרוני, ניתן להחזיק חוחיות זברה בכל ימות השנה. עם זאת, עליך לספק להם מחסה לעונה הקרה בה חם לפחות 15 מעלות צלזיוס. זה צריך להיות נגיש מהשליש העליון של הכלוב ואסור שיהיה כהה מדי.
יציבה ותזונה
בהשוואה לתוכים של אמזונס, למשל, חוחי הזברה הם ציפורים קלות יחסית לטיפול. כדאי לנקות את הציפור ביסודיות רק פעם בשבוע בערך ולהחליף את חול הציפורים. יש לנקות היטב קערות שתייה והאכלה מדי יום. כדאי להציע גם תיבות קינון של חוחי הזברה שלכם לגוזלים, וכן דשא, סיבי קוקוס וכדומה, שבעזרתם יכולים החיות לבנות בהן את הקינים.
על מנת להעניק לחוחיות הזברה שלכם מספיק פעילות גופנית וגיוון, כדאי לאפשר להן טיסה חופשית בדירה למשך שעה או יותר בכל יום. ודא שאין בחדר צמחים רעילים, חפצים מסוכנים כגון מראות או מאווררים, או ניקוי רעיל או מאכלי יוקרה. כדי לסיים את הטיסה החופשית, תוכלו לפתות את הציפורים בחזרה לכלוב עם אוכל טעים. נא לא לנסות לתפוס את החיות ביד. זה יכניס אותם ללחץ עצום ויגדיל את הסיכון לפציעה.
בכל הנוגע לתזונה, גם חוחי הזברה אינם מסובכים במיוחד. האכילו אותם בתערובת מזון אקזוטי יומית המכילה סוגים שונים של דוחן וזרעי דשא. אתה צריך לספק לחוחי הזברה מים, אבני קיבה ועצמות קיבה בכל עת. כדאי להאכיל אותם גם במספוא ירוק, ירקות ופירות כל יום, אבל לפחות פעמיים בשבוע. הקפידו להסיר תמיד את שאריות המזון כדי שהציפורים שלכם לא יחלו מהשאריות המקולקלות.
