7-11 סרטן (סרטן שונית מנוקד)

בעוד שלסרטן נקבה יש דש בטן רחב בצורת אליפסה
לסרטן זכר יש דש משולש קטן, בעוד שלסרטן נקבה יש דש בטן רחב בצורת אליפסה.

הסרטן 7-11 נקרא על שם הכתמים הייחודיים שלו על קליפתו, שבעה כתמים בחלק העליון ועוד ארבעה בתחתית (למרות שיש לו יותר מזה). בהתבסס על הכתמים הבולטים ביותר, יש לקרוא לו סרטן 7-4, אך מכיוון של-7-11 הייתה טבעת יפה יותר והכתמים האופייניים לו הסתכמו ב-11, השם 7-11 תקוע. סרטן זה מסתגל במהירות לחיי האקווריום. עם זאת, יש לו אופי הרסני, ולכן הוא אינו סרטן מומלץ לאקווריומים ביתיים, גם אם הוא נראה חמוד ומושך כשהוא קטן.

מאפיינים

מקור ותפוצה

סרטנים אלו נמצאים בתפוצה רחבה באוקיינוס ההודי, בדרום האוקיינוס השקט, באיי הוואי, באוסטרליה, בים האדום, בדרום אפריקה, והוא נמצא גם באזורים מדרום לאמצע הונשו ביפן. רובם נמצאים על שוניות אלמוגים וסלעיות הנעות באיטיות לאורך קרקעית חולית.

צבעים וסימונים

גופו בצורת אליפסה, פני השטח שלו חלקים וקמורים, ויש לו צבע חלודה כתום-בהיר. יש לו שבעה כתמים גדולים בצבע אדמדם-חום על גבו. כתמים אלה יכולים להיראות יותר בצבע חום כהה לפעמים. המעטפת שלו עבה וכבדה במיוחד וחסרה קוצים.

אגדת הוואי אומרת שלסרטן הזה יש כתמים בגלל שאל ים ניסה ללכוד אותו ולאכול אותו, אבל הסרטן שאב דם. אל הים המשיך לנסות לתפוס את הסרטן באצבעותיו המגואלות בדם וזו הסיבה שיש לו כל כך הרבה כתמים אדומים-חומים.

למרות שרובם חושבים שלסרטן הזה יש 11 נקודות, שהן הברורות ביותר, למעשה יש לו בסך הכל 18 נקודות. יש לו תשעה כתמים גדולים של סגול עד חום על פני השטח הגבי של השדרה או הקונכייה שלו, שלושה באזור החציוני, שניים באזור האחורי, שניים באזור הקדמי ושניים סביב עיניו. כמו רוב הסרטנים האחרים, טופר אחד גדל יותר מהשני.

חברים לטנקים

לסרטן הזה יש צבטות חזקות מאוד. ברגע שהוא נצמד למשהו, קשה לנסות לגרום לו להרפות או לפתוח בכוח את המלקחיים. הוא יתקוף ויאכל סרטנים וחסרי חוליות אחרים, ואם תינתן לו ההזדמנות, הוא יתפוס דגים ישנים. זכרים נלחמים בדרך כלל על נקבות, כאשר הגדול מנצח בדרך כלל. לא מומלץ להחזיק סרטן זה עם חיות אחרות.

בית גידול וטיפול

החוזק הרב והשריון החזק של הסרטן 7-11 הופכים אותו לחיה הרסנית באקווריום. הקליפה הקשה שלו מאפשרת לו להתנהג כמו דחפור שמזיז נוף סלעים ואלמוגים באקווריום.

דיאטה

דגים אלו מעולים למיכלי מים מלוחים אך אינם מתאימים לחיים עם סרטן 7-11
דגים אלו מעולים למיכלי מים מלוחים אך אינם מתאימים לחיים עם סרטן 7-11.

בטבע, סרטן זה ניזון מחלזונות ימיים. עם זאת, כמו רוב הסרטנים, ה-7-11 הוא אוכל נבלות והוא יאכל כמעט כל דבר. סרטן זה נצפה בטבע נושא קיפודי ים וקונכיות פרות, מה שמצביע על העדפת מזון אפשרית. זה יוצא בעיקר בלילה כדי להאכיל, מסתתר בשעות היום.

הבדלים מיניים

הסרטן 7-11 הוא גונוכורי, מה שאומר שהוא נשאר מין אחד, בניגוד לבעלי חיים ימיים אחרים שיש להם את היכולת להחליף מין בהתבסס על היעדר בני זוג הזדווגים. עבור רוב הסרטנים, אתה יכול להבחין אם זה זכר או נקבה על ידי התבוננות בחלק התחתון של הסרטן על דש הבטן שלו. לסרטן זכר יש דש משולש קטן, בעוד שלסרטן נקבה יש דש בטן רחב בצורת אליפסה.

רבייה

לסרטן הזה יש טקס חיזור הזדווגות, שבו הוא משתמש כדי לחזר אחר מטרת רצונו באמצעות רמזים חושניים (פרומון) ומישוש. הזכר ממתין בדרך כלל עד שהנקבה תנשיר. הזכר יכול לחוש באמצעות פרומונים שמשחררים הנקבה שהנבירה שלה קרובה. לאחר מכן, כדי להבטיח שהוא יהיה בן הזוג להזדווגות, הוא מחזיק אותה בחיבוק צמוד המכונה amplexus, שפירושו המילולי "חיבוק" בלטינית עד שהיא נמסה.

החיבוק שלפני ההיתוך הזה עשוי להימשך עד שבוע, עם כל עצם חזה של סרטן עד עצם החזה, עד שהנקבה תנשיר. בשלב מסוים במהלך השלבים המאוחרים של האמפלקסוס, הנקבה מתהפכת לצד ימין למעלה, ולפניו היא צובטת את גבעולי עיניו של הזכר כדי לגרום לו להרפות את אחיזתו. לא משנה כמה צביטה בעין נמשכת, בשום רגע הזכר לא משחרר לחלוטין את הנקבה במהלך ההנפה שלה. ההזדווגות בפועל מתרחשת כשעה וחצי לאחר הנבירה של הנקבה, כאשר השלד החיצוני החדש התמצק במקצת, ועם זוג ההזדווגות בחזרה במצב של עצם החזה לעצם החזה.

כאשר סרטן זכר ונקבה מזדווגים, נקבת הסרטן מקבלת חבילת זרע זכרית, אותה היא אוגרת בחלל הבטן שלה עד שהביציות שלה מוכנות לשחרור. כאשר הביציות משתחררות, הזרע המאוחסן זורם מעליהן והן מופריות. נקבת הסרטן מחזיקה את הביצים המופריות במסה ספוגית גדולה בין דש הבטן לגוף. הביצים מוצמדות לפלאופודים, שהם רגליים קטנות, ויוצרות את המראה ה"גרגרי". כדי לשמור על בריאות הביצים, נקבת הסרטן "מנפנפת" ללא הרף מים על הביצים עם הפלאופודים.

כשהביצים בוקעות לזחלי זואה, הן נסחפות בזרמי האוקיינוס כפלנקטון. ככל שהסרטן גדל בגודלו, הוא עובר סדרה של הפרשות ולבסוף, תהליך של מטמורפוזה. כל שלב זחל, הוא משנה צורה ותפקוד. בכל נגיסה מוסיפים עוד מקטעים לקצה (האחורי), והאיברים המנוצים מוחלפים בגפיים עם הטפרים. כאשר מדובר במגלופ, השלב האחרון לפני המטמורפוזה ולפני שהוא הופך לסרטן צעיר, הוא דומה ביותר לסרטן הבוגר.

עוד גזעי דגי מחמד ומחקר נוסף

אם הסרטן 7-11 מושך אותך, ואתה מעוניין לשמור על אקווריום מים מלוחים, בדוק דגי מים מלוחים אחרים. דגים אלה מתאימים למיכלי מים מלוחים אך אינם מתאימים לחיים עם סרטן 7-11:

בדוק פרופילים נוספים של גזעי דגים למידע נוסף על דגי מים מתוקים או מים מלוחים אחרים.