חמוסים: כדאי לדעת על הרכישה
בינתיים, החמוס הופך יותר ויותר פופולרי כחיית מחמד: עיני הכפתורים והפנים החמודות הן רק שתי סיבות מדוע אנשים רבים נתקלים בטורף הקטן הזה. תוכלו לברר כאן מה חשוב בשמירה וטיפול בבעלי חיים.
לפני הרכישה
ראשית, יש כמה נקודות שצריך להבהיר לפני שאתה מביא חמוס לביתך. קודם כל יש לברר עם בעל הבית האם הוא מאפשר להחזיק חיה כזו. אחרי הכל, חמוסים אינם חיים אך ורק בכלובים ובסופו של דבר הם טורפים. זה אידיאלי אם כל המשפחה עומדת מאחורי הרעיון ותעזור לטפל בבעל החיים.
אתה גם צריך לקחת בחשבון שעלויות הרכישה והתחזוקה גבוהות יותר מאשר עם חיות קטנות אחרות. בעלי החיים יכולים לחיות עד עשר שנים ולכן הם מחויבות לטווח ארוך. הכלוב הנדרש הוא די גדול עבור בעל חיים מקורה, כמו כן הם צריכים להיות מסוגלים ליהנות מטווח חופשי. כאן יכול לקרות שהחיות הסקרניות מנשנשות את כל הדברים שצריך אז להחליף. הם אוכלים בעיקר בשר, שגם הוא יקר יותר לקנייה מאשר מזון לבעלי חיים קטנים אחרים.
אחרון חביב, העלויות הווטרינריות לרוב גבוהות יותר: יש לחסן חמוסים בריאים לפחות פעם בשנה, כך שניתן להבטיח הגנה יעילה מפני מחלות ויראליות. הטיפוח, לעומת זאת, פחות מסובך - הם שומרים על עצמם די נקיים: מספיק להבריש מדי פעם את הפרווה, לקצץ את הטפרים ולנקות את האוזניים. רחצה נחוצה רק אם הווטרינר ממליץ על כך או אם המסריח מלוכלך מאוד; בהחלט להשתמש בשמפו מיוחד.
הנקודה האחרונה שבסופו של דבר מדברת נגד שמירת חמוסים עבור חלקם היא מטרד הריח. גם לזכרים (זכרים חמוסים) וגם לנקבות (נקבות) יש בלוטות אנאליות בולטות שמפרישות הפרשות בעלות ריח חזק: הריח החזק יכול להפוך למטרד, במיוחד אצל זכרים ובעונת ההזדווגות. עם זאת, לאחר הסירוס, הריח מופחת מאוד ולכן אינו מהווה עוד גורם מפריע משמעותי. אגב, סירוס הכרחי לחלוטין מסיבות בריאותיות ובעלי חיים.
מידע כללי על חמוסים
אם אתה עדיין חושב שהחמוס יהיה חיית מחמד טובה עבורך, בוא נמשיך עם מידע על הטורף הקטן הזה.
החמוס (לט. " Mustela Putorius Furo ") הוא הצורה המבויתת של הקוטב האירופי הבר, החי חופשי (lat. "Mustela Putorius"): חיית הבר אולף ושימשה לציד חולדות. בינתיים, גרסאות צבע שונות הופיעו באמצעות רבייה והצלבה נוספים, הידועים ביותר הם כנראה החמוסים הקטבים או הלבקנים. ההבדל החשוב ביותר בין חמוסים לקטבי בר, שגם לו יש השפעה משמעותית על הגידול, הוא שחיית הבר היא מתבודדת וחיה לבדה בשטחה; חמוסים, לעומת זאת, הם חיות להקה חברתית, אז אל תחזיק אותם לבד.
הזכרים בדרך כלל גדולים יותר מהנקבות, מגיעים לאורך של עד 45 ס"מ ומשקלם בין 800 גרם ל-2 ק"ג. גובה הנקבות כ-35 ס"מ בלבד ומשקלם נע בין 550 גרם ל-900 גרם. תכונה ויזואלית חשובה היא הזנב השיחי, שאורכו כמחצית מאורך הגוף.
כל החיות תוססות מאוד, סקרניות מאוד ושובבות. לכן זה גם לא מתאים למין להחזיק חיה חברתית כזו לבד. עם קצת סבלנות אפשר אפילו לחנך אותם במידה מסוימת, אבל תמיד יש להם שטויות בראש. הם יכולים גם להיות שבורים לבית, אבל לעתים קרובות קורות תקלות קטנות.
הגישה
כפי שהוזכר קודם לכן, חמוסים זקוקים לחברה, באופן אידיאלי כדאי להחזיק שניים או שלושה בעלי חיים ביחד. אגב, סוציאליזציה קלה יותר בגיל הגור מאשר מאוחר יותר, ואז זה לא יכול להסתדר עם "לא מסוגלים להריח אחד את השני" עם דו קיום שליו. אגב, זה יכול לעבוד גם עם כלבים או חתולים אם מתרגלים לזה לאט ובזהירות. אתה לא צריך לנסות את זה עם חיות קטנות אחרות, כי החמוס רואה בהם יותר טרף.
אם אתה רוצה לשמור את החמוס שלך בתוך הבית, הדבר הראשון שאתה צריך הוא כלוב. זה צריך להיות לפחות 2 מ"ר של שטח רצפה ולעבור על מספר מפלסים כך שהחלל ינוצל בצורה אידיאלית ויש מספיק מקום לצעצועים ופעילויות. עליך לוודא כי חוט המתחם אינו גדול מדי: אחרת החיה עלולה לנסות להידחק דרכו. אתה גם צריך לוודא שאין קצוות חדים או נקודות. אגב, הכי קל אם הרצפה דוחה מים - חיפויי PVC או אריחים הם אידיאליים.
בית שינה המשמש כתחליף מערה חשוב בעיצוב הפנים. זה צריך להציע מספיק מקום להתכרבל, בהנחה של מידות בסיסיות של 40 על 30 על 30 ס"מ. חור בחזית משמש כנקודת כניסה, שגודלה צריך להיות בין 7 ל-11 ס"מ. אתה יכול להשתמש בחולצות טריקו ישנות או בשאריות בד כדי שיהיה נעים בפנים. אין להשתמש בקש, חציר או מצעים, מכיוון שהם הופכים לעתים קרובות למקור לחיידקים ולשרצים.
ארגז חול משמש כשירותים, אשר צריך להיות מוקם קרוב ככל האפשר לבית השינה ופינת ההאכלה. למצוא כלוב מתאים בשוק לפעמים לא כל כך קל, אבל קל יחסית להמיר ארון ישן או משהו דומה לכלוב "עשה זאת בעצמך", אותו אתה יכול לעצב כרצונך. אגב, ניתן להחזיק חמוסים בחוץ, אך יש להקפיד על בידוד הולם.
גלגל חופשי בדירה
זו גם נקודה חשובה, שכן אין מספיק מקום בכלוב להוצאת קיטור. כל יום סביב 5 שעות של פעילות גופנית היא אידיאלית. צריך להיות כאן ארגז חול אחד או שניים כדי שהחמוס לא ישכח להישבר לבית מתוך שמחה צרופה במשחק. אגב, צעצועי חתולים הם אידיאליים כעיסוק והסחת דעת משאר הריהוט הביתי. חשוב לנקוט באמצעי זהירות כבר מההתחלה ולחסל את כל מקורות הסכנה הפוטנציאליים (כגון כבלים פתוחים, נרות, חומרי ניקוי וכו'). כדאי כמובן גם לבלות עם החיה בעצמכם או אפילו לצאת איתה החוצה: ישנן רתמות ורצועות מיוחדות שרוב החיות מתרגלות אליהן מהר.
דיאטה של חמוסים
לחמוסים יש מעי גס קצר ולכן זמן עיכול קצר למדי: בשלוש עד ארבע השעות הללו, למערכת העיכול אין הרבה זמן לספוג את כל אבות המזון. לכן חשוב שהמזון יהיה מעוצב בצורה אידיאלית: 20% צריכים להיות מורכבים מחלבון צמחי ו-80% מהחי. הם גם חסרים את התוספתן, וזו הסיבה שהאנזימים הדרושים לפירוק הדגן אינם זמינים.
אתה יכול להאכיל את החיות במזון חמוס מיוחד מהמסחר (מזון יבש ורטוב). כמו כן, כדאי להאכיל אותם בבשר טרי (קפוא) – הרי הקטנים הם טורפים של ממש. אוכל חי יכול, אבל לא חייב להיות. רוב בעלי החיים שמחים לקבל גם פינוקים כמו פירות.
