מהי בעצם רכיבה מערבית?
ישנם סגנונות רכיבה שונים בספורט רכיבה על סוסים, אשר בתורם מחולקים למאפיינים וענפים שונים. אולם בראש ובראשונה מבחינים בין אנגלית למערבית. בטח כבר ראיתם את סגנון הרכיבה האנגלי בטורנירים באזורכם או בטלוויזיה. מערבון לא כל כך נפוץ כאן, וזו הסיבה שאתם אולי מכירים רוכבים מערביים מסרטים שבהם הם מנווטים את הסוס שלהם ביד אחת בצורה נינוחה ובטוחה.
מאיפה מגיעה הרכיבה המערבית?
הסיבה לכך שסגנון רכיבה זה פחות מוכר בארצנו נובעת בין היתר ממקורו. אם היית מסתכל על אמריקה, זה היה נראה אחרת לגמרי. מקורה של דרך הרכיבה הזו חוזר הרבה מאוד שנים אחורה והתפתח בצורה שונה עם הזמן. לא רק האינדיאנים תרמו לכך, אלא גם המקסיקנים והמהגרים הספרדים, שהביאו את סוסים החזקים שלהם לאמריקה. גם כאן השפיעה סגנון הרכיבה האיברי. הסגנון התבסס על צרכי הרוכבים. ילידים אמריקאים רכבו רוב היום, בעיקר משתמשים ברגליהם כדי לתמרן את הסוסים. גם הבוקרים עבדו רוב היום מסוסים שלהם וגם היו תלויים ביכולת לרכוב ביד אחת בלבד. הסוסים היו צריכים גם להיות מסוגלים לעמוד בדרישות מסוימות. אז הם היו צריכים להיות מאוד זריזים, רגועים, מתמידים וחסונים כדי להיות מסוגלים לעבוד על עדרי בקר.
הבדל מהסגנון האנגלי
ישנם הבדלים רבים בין אנגלית למערבית. אחד החשובים ביותר הוא התקשורת בין הסוס לרוכב. סגנון הרכיבה האנגלי מסתמך על מגע, במערבון על עזרים מעוררים. כך בדרך כלל סוס מערבי מגיב לדחף הזה, למשל הוא שועט כרצונו ואז נשאר בהליכה הזו באופן עצמאי עד שהדחף הבא מגיע בעקבותיו. זה הקל על שעות העבודה על סוסים לא רק לרוכבים, אלא גם לבעלי החיים, שלא היו צריכים להיות מרוכזים כל הזמן, אלא יכלו "לכבות" כשאין מה לעשות. לכן רכיבה מערבית היא גם מה שנקרא " סגנון רכיבת עבודה ", כי היא מבוססת על דרישות העבודה היומיומית.
הסוסים
הסוסים בדרך כלל מגיעים לגובה של עד 160 ס"מ בקפלים, בנויים חזקים למדי ושייכים לרוב לגזעי ה- Quarter Horse, Appaloosa או Paint Horse. אלו הם גזעי הסוסים האופייניים ביותר שכן יש להם מבנה מרובע של סוס מערבי, אשר נובע מכתף גדולה וגב ארוך למדי עם חלק אחורי חזק. סוסים אלו הם קומפקטיים, זריזים ובעלי קור רוח ואומץ רב. כמובן שניתן לרכוב על סוסים מגזעים אחרים גם במערב אם יש להם את התכונות הללו.
הדיסציפלינות
כיום יש הרבה תחרויות וטורנירים שבהם רוכבים מערביים יכולים להפגין את כישוריהם ולהתחרות עם רוכבים אחרים. כמו שיש דרסאז' או קפיצות ראווה באנגלית, יש גם ענפים במערבון.
ריינינג
ריינינג הוא הידוע ביותר. כאן מציגים הרוכבים שיעורים שונים, כמו "עצירת ההזזה" המפורסמת, בה הסוס עוצר במלוא המהירות, פונה לאחור (ספינים), ומשנה קצב. הרוכב שנן את הרצף הספציפי מראש ומראה את השיעורים הנדרשים בצורה רגועה ומבוקרת, בעיקר מהקאנטר.
רסן בסגנון חופשי
רסן בסגנון חופשי הוא גם פופולרי במיוחד. בענף זה, הרוכב חופשי לבחור את סדר הצגת השיעורים. בנוסף, הוא בוחר בעצמו את המוזיקה שלו ואף יכול לרכוב בתחפושת, ולכן גם הקטגוריה הזו מעניינת ומשעשעת במיוחד עבור הצופים.
שבילים
אולי אתם מכירים את משמעת השבילים בצורה דומה, כי מדובר בהוכחת כישוריכם, כמו פתיחת שער מרעה על גב סוס וסגירתו שוב מאחוריכם. סוס ורוכב לרוב צריכים לשלוט ב-U או L לאחור עשוי מוטות, כמו גם לרכוב על מספר מוטות קדימה בהליכות הבסיסיות. ההתמקדות המיוחדת בתחום זה היא על שיתוף הפעולה המדויק בין הסוס לרוכב. הסוס צריך להיות רגוע במיוחד ולהגיב לדחפים הטובים ביותר של בני אדם.
גזירה
בתחום החיתוך משתמשים בבקר. חיתוך פירושו משהו כמו "לחתוך" כי על הרוכב מוטלת המשימה לנתק פרה מהעדר תוך 2.5 דקות ולמנוע ממנה לרוץ לשם שוב.
אולי מתחשק לך לנסות רכיבת מערבון בעצמך? אז בהחלט יש באיזור שלך בית ספר לרכיבה שמלמד מערבית! הודיעו לעצמכם זמן רב מראש ושאלו חברים או מכרים אם יש להם טיפים עבורכם היכן תוכלו להתנסות בספורט הרכיבה הזה. עדיף גם לחפש באינטרנט - רוב בתי הספר לרכיבה שמלמדים מערביות קוראים לעצמם "חווה" או משהו דומה. לעיתים קרובות תוכלו לארגן שיעור ניסיון ללא התחייבות כדי לבדוק האם אתם אוהבים את סגנון הרכיבה הזה והאם הוא מהנה.
