קפיצה: הכניסה לספורט סוסים

קפיצה לא רק נראית אלגנטית וחיננית
קפיצה לא רק נראית אלגנטית וחיננית, אלא היא גם ספורט תובעני מאוד שדורש גם הרבה אומץ.

קפיצה לא רק נראית אלגנטית וחיננית, אלא היא גם ספורט תובעני מאוד שדורש גם הרבה אומץ. הספורטאים המקצועיים שאולי צפיתם בהם בטורנירים או בטלוויזיה גורמים להתעמלות סוסים להיראות קלה למדי כשהם מראים את הדמויות שלהם בביטחון ובביטחון. אבל מאחורי הסגנון החופשי המתאמן יש הרבה אימונים והכנה.

מה זה קמרונות בדיוק?

קפיצה היא שילוב של התעמלות ורכיבה על סוסים. כאן, הסוס מובל על קו הזריקה כך שהספורטאי יוכל להתרכז במלואו בתנועותיו ובתנועות הסוס. התעמלות מתבצעת לבד או ביחד כצוות, עם בדרך כלל רק אחד עד מקסימום שלושה אנשים רכובים על סוס בו זמנית. התנועות צריכות להיות הרמוניות למוזיקה הנבחרת וכמה שיותר שוטפת וקלילה.

לסוס המקפץ צריכים להיות גם כמה מאפיינים על מנת להתאים: עליו להיות מאוד טוב לב וסבלני, וללכת ברוגע ובאופן שווה במיוחד על הלונג. בתחרויות ורוכבים מתקדמים הוא רץ על יד שמאל בדהירה חלקה, עם מתחילים או באימונים הוא יכול גם ללכת או לדרוס.
בעת קפיצה, הספורטאים בדרך כלל לובשים בגדים צמודים ואלסטיים וללא קסדת רכיבה על מנת להיות מסוגלים להבטיח חופש תנועה ושליטה אופטימלית בגוף.

אילו דמויות מוצגות?

בנוסף לקפיצה למעלה ולמטה, מוצגות דמויות בדרגות קושי שונות. השינוי בין אלה צריך להיות חלק מאוד, כך שנוצר סגנון חופשי הומוגני.
הנתונים הסטנדרטיים כוללים את הדגל, האגף, המושב הפנוי, הכריעה, הטחנה ומספריים. כל קופץ צריך ללמוד את התרגילים הללו במהלך האימון.
בנוסף לאלמנטים הסטטיים, קמרונים מתקדמים יכולים אפילו להדגים אלמנטים דינמיים כמו גלגלים, פיתולים, גלגולים וסלטות. אבל זה דורש הכנה טובה, ניסיון וכמובן מידה מסוימת של אומץ - הרי הגב של הסוס לא רק גבוה למדי, אלא גם בתנועה ודי רועד!

מדוע קפיצה היא מבוא טוב לספורט רכיבה על סוסים?

מדוע קפיצה היא מבוא טוב לספורט רכיבה על סוסים
מדוע קפיצה היא מבוא טוב לספורט רכיבה על סוסים?

לפני תחילת האימון, כל חברי הצוות ינקו את הסוס וילבשו את הציוד יחד עם המאלף שלהם. ילדים במיוחד לומדים כיצד לטפל בסוסים בגיל צעיר ולומדים לקחת אחריות ולעזור באופן עצמאי. מכיוון שהקפיצה נעשית בעיקר בקבוצה, לא רק נוצרים קשרים, אלא נוצרים גם חברויות, מה שאומר גם ליהנות מהתחביב ולחזק את רוח הצוות. יתרון נוסף הוא שהסוס מובל על ידי מאלף מנוסה, כך שהילדים יכולים לעקוב ברוגע אחר תנועות הסוס ללא חשש לאבד שליטה.

בתי ספר לרכיבה מציעים לרוב קבוצות קפיצה מגיל 4 בערך, כך שניתן לתת מענה לצרכים של הקטנים מאוד ולהכיר אותם לספורט בצורה שובבה. כשמדובר בהתעמלות "אמיתית", הילדים צריכים להיות גבוהים מספיק כדי שיוכלו להגיע לידית ביד שמאל.

מה צריך לקחת בחשבון?

לפני שתחליטו על בית ספר לרכיבה, כדאי לוודא שמדובר בחברה טובה המייחסת חשיבות רבה לרווחת בעלי החיים. הסוסים צריכים לעמוד בקופסאות קלות ואווריריות, לתת להם הרבה פעילות גופנית, לאפשר להם לצאת במכלאה או במרעה, וגם להיראות בכושר ובריאים. הפרווה שלהם צריכה להיות מבריקה והם צריכים ליצור רושם ערני ומתעניין.
כדאי גם לברר האם למדריך הקפיצה יש רישיון מאמן (C, B או A).

אתה יכול לקבל תמונה טובה על ידי קפיצה לשיעורי הקפיצה ולראות את התהליך באתר. האם הסוסים מוכנים ביחד מראש? האם זה מתחמם? איך הטיפול בסוס ואחד בשני? איך המאמן מסביר? - את כל השאלות הללו תוכלו להבהיר בצורה כזו ואולי אפילו לארגן שיעור ניסיון כדי לברר האם הספורט הוא בעצם הדבר הנכון עבורכם!