סוקולנטים בטרריום המדברי
טרריומים מדבריים ותושביהם המיוחדים תובעים דרישות מיוחדות מאוד לבית הגידול שלהם ולתנאי החיים השוררים בהם. כבעלים, עליך לשקול היבטים רבים על מנת לאפשר גידול המתאים למין. כדי לתבל את הטרריום המדברי ולגרום לו להיראות טבעי יותר, ניתן להשתמש בצמחים המופיעים באופן טבעי בבתי גידול קיצוניים שכאלה. ואיזה יצורים צמחיים יש שיכולים לעמוד בחום קיצוני, בצורת ותנודות טמפרטורה חזקות: סוקולנטים מובחרים!
מה הם סוקולנטים?
סוקולנטים (מהלטינית sucus ל'מיץ' או suculentus ל'עסיסי') הם צמחים בשרניים המותאמים לתנאי אקלים וקרקע מיוחדים ובשל מאפייניהם הפיזיים מסוגלים לאגור מים בצורת מוהל תאים. מאפיין מיוחד זה אומר שסוקולנטים יכולים לשרוד ללא מים לאורך זמן. זהו יתרון חיוני באזורים יבשים. בהתאם לאיבר הצמח שהופך לאגירת מים, מבחינים בין בשרניים עלים, גזע ושורשים. כל השילובים אפשריים.
רקמה עשירה בנוזל מכונה בדרך כלל "עסיסית". כדי להגן מפני איבוד מים, לחלק מהסוקולנטים יש "שיער" (יציאות של האפידרמיס או עלים מעוותים). אחרים נמצאים בחלקם מתחת לאדמה ויש להם "חלונות" דרכם מואר גוף הצמח מבפנים. לסוקולנטים רבים אין עלים. עם זאת, בגזע יש תאים שבהם מתרחשת הפוטוסינתזה החיונית. לחלק מהסוקולנטים יש גזע "מקופל", וכתוצאה מכך גדל שטח הפנים. רוב הסוקולנטים נושמים בעיקר בלילה כדי להגן על עצמם מאיבוד מים בנשיפה.
מינים בשרניים המתאימים לטרריום
אם תחליטו לשדרג את הטרריום המדברי שלכם עם צמחים חיים, יש כמה דברים שכדאי לזכור. בעוד שסוקולנטים נמצאים כמעט בכל מקום בעולם, משפחות צמחים מסוימות נמצאות באופן טבעי רק באזורים מסוימים. למשל, קקטוסים חיים באמריקה (מלבד האגסים הקוצניים הפראיים בים התיכון), וכך גם האגבות. לעומת זאת, אלוורה ופרחי קרח נמצאים בעיקר באפריקה. צמחי ספוג נמצאים בכל העולם. אז אם אתם מתכוונים ליצור בית גידול אמיתי, שימו לב מהיכן מגיע הזוחל שלכם ואיזה צמחים ילידים שם.
הנקודה החשובה הבאה היא הסיכון לפציעה. לקקטוסים רבים יש קוצים חדים (=עלים שעברו שינוי!) שיכולים לדקור אותך מאוד, במיוחד כשאין הרבה מקום פנוי. צמחים אחרים מכילים רעלים המגנים עליהם מפני אכילה. בעולם המקצועי ובקרב שומרי הטרריום עדיין קיימת מחלוקת בשאלה האם ה"זבל" של ה-Euphorbiaceae רעיל גם לזוחלים. הדעות חלוקות מאוד כאן. אני אישית לא הייתי מסתכן בכלום. סוקולנטים אחרים כמו נציגים מסוימים של צמחי הקרח (Aizoaceae), למשל, מכילים אלקלואידים שיש להימנע מהם. צמחים רבים אוגרי מים, כמו B. Agave, Opuntia, Sedum, מכילים חומצה אוקסלית, שאסור לצרוך אותה בכמויות גדולות. כמה גדול קהל "גדול" לעומת זאת, נשאר פתוח. וזה חשוב מאוד: כדאי להימנע מצמחים מחנויות לחומרי בניין ומסופרמרקטים. אלה מטופלים לעתים קרובות בכבדות עם קוטלי חרקים וקוטלי עשבים ובכך גורמים לתופעות לוואי לא רצויות.
בסך הכל, עליך תמיד לפקח על בעלי החיים שלך באופן קבוע ולבקש ייעוץ וטרינרי מיידי במקרה של חריגות. הסוגים הבאים הוכחו כבלתי מזיקים או מתאימים לשתילה בטרריומים מדבריים: אלוורה, גסטריה, אצ'ווריה, אגבה, סנסוויריה, ריפסליס, ליטופ, קונופיטום, קלנצ'ואה, הוארניה, סטאפליה. "אך שימו לב גם לדרישות של מיני החיות שאתם מחזיקים בטרריום. בכל מקרה, יש להימנע מכך שהסוקולנטים יגיעו למזון. מינים אלו לא בהכרח מתאימים גם לכך, וגם הצמחים היפים יהיו מתאימים לכך. חבל מאוד."
אילו תנאים זקוקים לסוקולנטים בטרריום?
אם החלטתם כעת על צמחים מסוימים ומטבע הדברים הם גם שוכני מדבר, אזי תנאי החיים, הגורמים הסביבתיים האביוטיים, זהים עבור החי והצומח. מהבחינה הזו, אתה רק צריך לשים לב להשקיה מדי פעם. עקוב מקרוב אחר הסוקולנטים שלך כדי להיות מסוגלים להגיב לשינויים. אם יתברר שבניגוד למצופה, הצמח לא מתמודד כל כך טוב עם תנאי הסביבה השוררים, אז יש להוציאו מהטרריום לפני שייפגע.
בשום פנים ואופן אסור לשתול ישירות את הסוקולנטים, אלא תמיד לשמור אותם בעציץ פלסטיק, כי כאן קל יותר לנהל את המיקרו אקלים באזור השורשים וכמו שאמרתי, אפשר להגיב ביתר קלות. על מנת להפוך את כל העניין לאטרקטיבי, אני ממליץ על אבנים גדולות יותר לקישוט. הייתי משתמש גם בצלוחית כדי שהטרריום המדברי לא יורטב שלא לצורך בהשקיה. כמו כן, חשוב לא למקם את הצמחים ישירות באזור החם של הטרריום המדברי, שכן הדבר יוביל בהכרח לייבוש מהיר.
מגוון דקורטיבי בטרריום המדברי העקר
אם החלטתם לשמור על טרריום מדברי, אז בחרתם במשימה תובענית שדורשת מכם הרבה שליטה והתבוננות קבועה. מבחינה ויזואלית, ניתן לתבל את חלל המגורים בצורה משמעותית על ידי שילוב צמחים אמיתיים וחיים. למרות שאז מדובר ביצורים נוספים שצריך לקחת בחשבון, הם נותנים לכל העניין קצת יותר אותנטיות ומהווים לוכד עין נוסף.
