סירוס בכלבים: מתי זה שימושי?

אם תשאלו ברחבי עולמם של בעלי הכלבים, נושא הסירוס קיים בכל מקום והוא מוסבר מנקודות מבט רבות ושונות. חלקם רוצים למנוע את הצורך ברבייה אם אין רבייה, אחרים רואים בכך טיפול מונע דחוף נגד סרטן. אחרים עדיין דואגים פחות ומעבירים אותם לסירוס, שכן כך זה נעשה. ויש גם כאלה שמתנגדים לסירוס - במיוחד כשאין סיבה אמיתית. כאן תוכלו לגלות מתי הסירוס הגיוני.

קצת סטטיסטיקה, למה בגרמניה מסרסים

בשנת 2008 השיקה החינוכית ומומחית הכלבים ד"ר גבריאל ניפל קמפיין שאלונים רחב היקף. זה היה מה שנקרא מחקר הסירוס של בילפלד. בעלי כלבים ומומחים רבים מונחים על ידה עד היום.

המחקר הראה שכ-20% מהכלבות מעוקרות לפני החום הראשון, כלומר לפני שהן מגיעות לבגרות מינית בפועל. בעידן שלפני ההגעה לשנת החיים הראשונה זה היה 38%. 80% מהנסקרים ציינו סיבות רפואיות גרידא כסיבה העיקרית. נקבות בפרט מודאגות מאוד לגבי הנחת הרחם, למשל. סירוס הוא אפוא התערבות מניעתית שנועדה למנוע דלקות וגידולים ברחם.

הזכרים הראו תמונה אחרת. 25% עסקו בסירוס מוקדם לפני תחילת הבגרות המינית, 56% סורסו לפני סיום שנת החיים השנייה. כאן בולט ש-74% מהבעלים שנשאלו ציינו סיבות התנהגותיות כסיבה לסירוס. לאחר שהזכרים הגיעו לבגרותם החברתית, הרצון לסרסם פוחת.

האם סירוס יכול לשנות התנהגות?

סירוס בעצם גורם לשינוי בהתנהגות של כלב. על ידי הפרעה לאיזון ההורמונלי, כל מערכת ההורמונים והלחץ מסודרת מחדש. הורמוני המין משולבים עם מגוון רחב של הורמונים המבטיחים מחויבות חברתית, נכונות טבעית להיות תוקפנית באינטראקציה חברתית, תחושת מתח ותחושת רווחה. בין היתר, הטסטוסטרון מבטיח מבנה שריר ועצם בריא וכן מטבוליזם בריא של שכבת המיאלין, האחראית על אספקת דרכי העצבים והעברת זרימת המידע.

על מנת להבין מדוע התערבות בהתפתחות זו יכולה להיות הפרעה רגישה, יש טעם לבחון את שלבי ההתפתחות האישיים. אז בתור בעל כלב אתה צריך לדעת שאתה צריך לצפות לשינוי בהתנהגות הכלב שלך. לא ניתן לחזות באיזו מידה ובאילו צורות תשתנה ההתנהגות. אצל חלקם "רק" מרקם הפרווה משתנה, אצל אחרים מתעוררת התנהגות ציד נלהבת.

שלבי ההתפתחות של הכלב

זמן גור

מיום ההולדת ועד לסיום השלב הרגיש מבחינה חברתית (יום 1 עד גיל 20 לערך), גור עסוק בבניית המסלולים הנוירונים, בפיתוח אברי החישה, מערכת העצבים הווגטטיבית ובגדילה. החל מהשבוע ה-3 לחיים, הדגש הוא על היכרות עם סביבת המגורים (מגעים חברתיים מכל הסוגים) באופן מניע עצמי. עם הכניסה ל-כ. בשבוע השמיני לחיים, המוטיבציה העצמית עוברת לקראת היכרות עם הסביבה הדוממת. המשמעות היא שהגור מודאג יותר מהסביבה שלו ומשתמש בחושים שלו.

שלב נעורים ותחילת בגרות מינית

בערך מהחודש הרביעי עד החודש החמישי הגור אינו עוד גור. עם החלפת השיניים וההכנה לבגרות מינית, הכלב שלכם נכנס לגיל ההתבגרות. על ידי הפעלת הורמוני המין, מתרחשת עבודת שיפוץ במוח, בגוף ובמחזור ההורמונלי. הזמן הזה הוא חוויה חדשה לכלבים בגיל ההתבגרות בהתמודדות עם עצמם, עם המגעים החברתיים שלהם והסביבה. הכלב מטיל ספק בדברים שנלמדו והתנסו בעבר. זה יכול להוביל לבלבול, חוסר ביטחון, עיכובים במה שכבר נלמד וחסימות למידה. גם כאן ההורמונים משתגעים.

בהסתכלות טהורה על התנהגות הכלב, סירוס בשלב זה אינו מומלץ – אולם, גם סיבות רפואיות, אותן בודק הווטרינר בוחן מקרוב, משחקות תפקיד. אלה חייבים להילקח בחשבון כאשר שוקלים סירוס. לכן כדאי להתייעץ גם עם וטרינר וגם עם מאלף כלבים לפני סירוס אפשרי.

מהי השפעת הסירוס על ההתנהגות?

הורמוני המין הזכרים והנקביים מיוצרים על ידי כלבים זכרים ונקבות כאחד. על ידי הסרת הורמון המין הדומיננטי, טסטוסטרון אצל גברים ואסטרוגן אצל נשים, יחס האחוזים של ההורמונים האחרים עולה. יש כמעט חלוקה מחדש. הטרנד אומר: זכרים יכולים להיות יותר חסרי ביטחון כתוצאה מכך, כלבות מראות נכונות אינטנסיבית יותר לתוקפנות - כמובן שחריגים הם הכלל שוב. שינויים אחרים בהתנהגות אפשריים גם כן.

עליכם לדעת שסירוס "מקפיא" את רמת הניסיון וההתפתחות הנוכחית וכן את מצב הרוח של הכלב. ההתפתחות האורגנית מושפעת. גם נקודת הזמן שבה יש לבצע את הסירוס, אם יש לבצעו, משחקת תפקיד. יש לסרס כלבה רק במצבים קיצוניים וחריגים עם התוויה רפואית בזמן חום. מצד שני, מומלצת תקופה של 3 חודשים לפני או אחרי חום. עם כלב זכר חסר ביטחון או חרדה, עלולה להתרחש תוקפנות הגנה עצמית חזקה יותר מכיוון שהוא חסר את הטסטוסטרון המקדם חברתית ובכך את הכוח הנפשי להתמודד עם מצבי קונפליקט בצורה בריאה.

מתי יש צורך בסירוס?

סירוס לא בא בחשבון אם יש סיבה פתולוגית לסירוס בשלבי התפתחות או מאוחר יותר. גידולים, פיומטרה, קריפטורכידיזם (אשך אינו נודד), רקמה חולה וכו' הם סיבות רפואיות חשובות. אסור לכלבכם לסבול, זה מעוגן בבירור בחוק צער בעלי חיים. אולם יחד עם זאת, כתוב שם גם כי לוטרינר אסור לסרס כלב ללא סיבה חשובה. חייב להיות ברור שהכלב טוב יותר לאחר ההליך מאשר לפניו. הדוגמאות האלה גם מראות שצריך לדבר על סירוס ושזה לא צריך לקרות סתם.

אילו אלטרנטיבות קיימות?

קיימת אפשרות לכלבים זכרים לשים שבב הורמון. השבב הזה מדכא את שחרור הורמוני המין המווסתים את ייצור הזרע למשך חצי שנה. שום שבב לא משמש לכלבות. לחלופין, ניתן לשאול את הווטרינר לגבי עיקור, מכיוון שההורמונים הללו ממשיכים להיווצר אך הרבייה מופסקת.

אתה יכול לראות שההחלטה אם סירוס מועיל או לא תלויה במספר גורמים ואתה תמיד צודק להתייעץ עם אנשים מוכשרים מקצועית. זה בהחלט צריך להיות מאלף כלבים /יועץ התנהגות ווטרינר. יש להשוות את מצב חייך ואת האינדיבידואליות של הכלב שלך ולקבל החלטה. סירוס היא החלטה שתימשך לנצח. אי אפשר לבטל את זה.