דלקת ריאות אצל כלבים

כולל דלקת ריאות
לכל הכלבים יש ריאות וחלקים חשובים אלה של דרכי הנשימה התחתונה עלולים לפתח מגוון של בעיות, כולל דלקת ריאות.

לכל הכלבים יש ריאות וחלקים חשובים אלה של דרכי הנשימה התחתונה עלולים לפתח מגוון של בעיות, כולל דלקת ריאות. בדיוק כמו אנשים, דלקת ריאות עלולה להקשות על כלב לנשום ואף יכולה להיות מסכנת חיים. על ידי הבנה טובה יותר של בעיה זו ויכולת לזהות חלק מהסימנים והתסמינים של מחלה זו, בעלי חיות מחמד יכולים להיות מוכנים יותר לטפל בחיית מחמד עם דלקת ריאות.

מהי דלקת ריאות?

דלקת ריאות היא מחלה המשפיעה על הריאות. דלקת בתוך החלקים המיקרוסקופיים של הריאות הנקראים שקי אוויר גורמת לנפיחות, מוגלה ונוזל המקשה על הכלב לנשום. הריאות אינן מלאות בדרך כלל בנוזל או במוגלה ולכן כאשר הן נמצאות יש פחות מקום לאוויר למלא את המבנים דמויי הבלון הללו בבית החזה.

סימנים של דלקת ריאות אצל כלבים

  • שיעול
  • היפרונטילציה
  • נשימות קצרות רדודות
  • ריר צהוב, ירוק או מדמם מהאף או לאחר שיעול
  • חום
  • קשיי נשימה
  • קרום ריר כחול, אפור או סגול
  • אובדן תיאבון
  • תרדמה
  • עייפות

הסימנים של דלקת ריאות אצל כלבים זהים לרוב לאלו של אנשים. בכל פעם שמערכת הנשימה התחתונה נפגעת ייתכנו קשיי נשימה. זה הכי מוכר בקלות עם נשימות קצרות ורדודות שיכול להפוך ונטילציה ו שיעול עלול ליצור ריר. הפרשה רירית זו היא בדרך כלל ירוקה, צהובה או אפילו מדממת כאשר יש זיהום וזיהום שכיח למדי עם דלקת ריאות. ניתן לראות ריר צבעוני מגיע מהאף וכן לאחר שיעול פרודוקטיבי. טמפרטורת גוף פי הטבעת מעל 101-102,5 מעלות רגילה מעידה על חום, הנראה בדרך כלל גם בכלב עם דלקת ריאות, עקב הזיהום המשני בתוך הריאות.

מכיוון שהריאות אינן מסוגלות לעבוד ביעילות אצל כלב עם דלקת ריאות, החמצן אינו מועבר היטב בכל הגוף. ניתן להבחין בקרום ריר בגוון כחול, אפור או סגול אם החמצן גרוע במיוחד יחד עם עייפות ועייפות. בנוסף לתסמינים האחרים, כלב עם דלקת ריאות גם לא יכול להריח את האוכל שלו ופשוט לא מרגיש טוב ולכן הוא לרוב לא אוכל הרבה, אם בכלל.

גורמים לדלקת ריאות אצל כלבים

דלקת ריאות יכולה להיגרם על ידי גירוי, פציעה, או בדרך כלל יותר מזיהום של הריאות. כמה דוגמאות לסיבות אלה כוללות:

  • חומרים מגרים בשאיפה: תרסיסי אירוסול, עשן, מזהמי אוויר וחומרים מגרים אחרים בשאיפה עלולים לגרום לדלקת בריאות ולגרום לדלקת ריאות. חיות מחמד שחיות בבתים שבהם בעליהם מעשנים נוטים יותר לפתח בעיות ריאות בדיוק כמו עמיתיהם האנושיים.
  • שאיפה: שאיפה היא כאשר אוכל או חומר נוזלי או מוצק אחר נשאף בטעות לריאות. ניתן לראות זאת בכלב שהקיא. זהו גם סיבוך פוטנציאלי הקשור להרדמה.
  • מחלות: מחלות רבות עלולות להשפיע על המערכת החיסונית של הכלב או לפגוע בדרכי הנשימה שלו כולל מגה ושט, חיך שסוע, סרטן, שיתוק גרון ועוד. מחלות אלו יכולות לגרום לכלב לפתח זיהום חיידקי בריאות הגורם לדלקת ריאות.
  • וירוסים: זיהומים חיידקיים משניים ודלקות עקב זיהומים ויראליים כגון פארא-אינפלואנזה, אדנוווירוס כלבים מסוג 2 ושפעת כלבים עלולים להופיע בכלב ולגרום לדלקת ריאות. זיהומים ויראליים אלו מתפשטים לעתים קרובות בקלות מכלב לכלב.
  • חיידקים: הגורם השכיח ביותר לדלקת ריאות, חיידקים כגון Escherichia coli, Pseudomonas aeruginosa, Bordetella bronchiseptica, Streptococcus zooepidemicus, Pasteurella multocida, Klebsiella pneumoniae ומינים שונים של Mycoplasma מובילים לרוב לזיהומים שגורמים ל-pneumonia. חיידקים אלו עשויים אפילו להתפשט מכלב לכלב.
  • טראומה: אם מתרחשת פציעה בחזה, כלב עלול לפתח דלקת בריאות. דלקת ריאות יכולה לנבוע מפגיעת מכונית, נפילה ממרפסת או כל פציעה אחרת בחזה.

אבחון דלקת ריאות בכלבים

דלקת ריאות יכולה להיגרם על ידי גירוי
דלקת ריאות יכולה להיגרם על ידי גירוי, פציעה, או בדרך כלל יותר מזיהום של הריאות.

וטרינר יבצע בדיקה גופנית מלאה על כלב לאחר סימפטומי הערות בעלים כי הם מאפיין של דלקת ריאות. הווטרינר יחפש הפרשות מהאף, שיעול, יבדוק את הטמפרטורה של הכלב ויקשיב לריאות באמצעות סטטוסקופ. אם יש חשד לדלקת ריאות, יהיה צורך לבצע צילומי רנטגן של הריאות כדי לחפש נוזלים ודלקות. לעיתים מתבצעת גם שטיפת סימפונות על מנת לבדוק אם קיימים חיידקים בריאות. דגימה של הפרשת האף או נוזל הריאות מהשטיפה עשויה להישלח לתרבית מיקרוביאלית או ציטולוגיה כדי לראות איזה סוג חיידק גורם לדלקת הריאות. לבסוף, בדיקות דם נבדקות לעתים קרובות כדי לראות אם זיהום הוא מערכתי על ידי חיפוש אחר עלייה בספירת תאי הדם הלבנים.

טיפול בדלקת ריאות אצל כלבים

דלקת ריאות מטופלת בדרך כלל בבית חולים וטרינרי על מנת לעקוב אחר נשימתו של הכלב ולתת תרופות. דלקת ריאות עלולה לסכן חיים ולכן מדובר במצב חמור. ניתן להשתמש בתרופות כולל אנטיביוטיקה, נוגדי דלקת, נוגדי שיעול, כייחים, מרחיבי סימפונות ולפעמים אפילו סטרואידים כדי לנהל את הסימפטומים של דלקת ריאות. ניתן לבצע ציפוי על מנת לפרק את הריר בתוך הריאות, ניתן להשתמש במכשירי אדים או נבולייזרים כדי לשחרר את הריר, וייתכן שיהיה צורך בפעילות גופנית קצרה כדי לעודד כלב להשתעל את הריר.

כלבים עם דלקת ריאות לרוב לא ירצו לאכול, אבל תזונה נכונה חשובה כדי לעזור להם להתאושש. ניתן להשתמש בטכניקות כמו חימום האוכל והצעת שימורים או מזון לתינוקות מסריחים במיוחד כדי לפתות חיית מחמד לאכול. יש גם תרופות לעורר את התיאבון שלהם. במקרים חמורים, ייתכן שיהיה צורך לשים צינור האכלה. לעיתים קרובות יש צורך בנוזלי IV כדי למנוע התייבשות וכן למתן תרופות. לבסוף, אם רמות החמצן נמוכות, ייתכן שיהיה צורך גם בתוספת חמצן כדי לעזור לכלב עם דלקת ריאות לקבל מספיק חמצן לזרום בגופו.

כיצד למנוע דלקת ריאות בכלבים

הדרך הטובה ביותר למנוע מכלב לפתח דלקת ריאות חיידקית או ויראלית היא לחסן אותו למחלות אלו. לגורמים השכיחים ביותר לדלקת ריאות יש חיסונים זמינים עבורם, אך כמובן גם מומלץ להרחיק כלב מאזור נגוע ידוע. מקומות שבהם כלבים מגיעים, כולל גינות לכלבים, מעונות יום לכלבים ומתקני פנסיון יכולים להכיל חיידקים ווירוסים שעלולים לגרום לדלקת ריאות. אם כלב משתעל או מראה סימנים של דלקת ריאות או מחלת נשימה אחרת, יש להרחיק ממנו גם כלבים אחרים.

אם גורמים מגרים בשאיפה הם החשש, שמירה על ניקיון האוויר במקום שבו חי הכלב יכולה להפחית את הסבירות שהוא יגרום לדלקת ריאות. מטהרי אוויר יכולים לעזור לשמור על אוויר הבית נקי, לבעלי חיות מחמד אסור לעשן בבית או ליד חיות המחמד שלהם, ויש להימנע מתרסיסי אירוסול.

האם דלקת ריאות מדבקת?

אם דלקת הריאות שיש לכלב נגרמת על ידי וירוס או חיידק אז כן, זה יכול להיות מדבק. אם דלקת ריאות נגרמת על ידי שאיפה, גורם גירוי או טראומה ודלקת קיימת ללא זיהום אז היא לא מדבקת אבל תמיד יש חשש להתפתח זיהום. ליתר ביטחון, אם כלב מאובחן עם דלקת ריאות עדיף לשמור אותו מבודד והרחק מחיות מחמד אחרות.